חכמת שלמה על עירובין ל״ז

1 תוס' בד"ה מיחל פ"ה כו' כדקתני בתוספתא וקדש כו'. נ"ב זה אינו בתוספתא רק איתא בתוס' דבערב שבת ושכח להפריש איירי והיינו בע"ש בין השמשות ורש"י פי' במרובה דאיירי בקדש עליו היום אבל מה שפירשו התוס' הכא דאיירי בקדש עליו היום וכן פירשו בפ' כל הגט ובפ' הוציאו לו ע"כ ט"ס הוא דהא מוכח הכא לפירושו דדוקא בלא קדש היום איירי דהוא עדיין בין השמשות ולכך שרי בדמאי אפי' בהפרשה והכא גבי טבל ודאי מותר בקריאת שם בעלמא אבל בקדש היום אסור להפריש אפילו בדמאי והכא אפילו קריאת שם אסור בשבת על כן נ"ל להגיה ועדיין לא קדש עליו היום וכן פירשו התוס' להדיא בפ' הישן ור"ש בסוף דמאי ע"ש ואפשר הטעות נפל בספרים מפרש"י וכן מצאתי בתוס' שנ"ז שכותבין בזה הלשון ורש"י פירש במרובה דבע"ש בין השמשות איירי כדקתני בתוספתא וקדש עליו היום עכ"ל והיינו שרש"י פי' הכי במרובה והוסיף וקדש עליו היום מעצמו אבל התוס' לא סבירא להו לפירושו כאשר פירשתי ובתוס' מדוייקים בפרק כל הגט מצאתי ג"כ שאינו נ"ל:

2 בד"ה ר' יוסי כו' כל הגט לר' יהודה ופי' הקו' כו' כצ"ל:

3 גמ' רבה אמר שאני כו' כצ"ל. ונ"ב גרסי' רבה כך פירשו התוס' בפ' כל הגט וכן פי' ר"ש בסדר זרעים להדיא וכן מצאתי בס"א:

4 רש"י בד"ה בתוכו כו' בתוכו סביביו הס"ד:

5 תוס' בד"ה אלא איפוך כו' הא דקאמר בסמוך כו'. נ"ב פי' מאחר שזהו כולה מדברי רב יוסף הוא להשיב על הסוגיא דלעיל לאשכוחי תנא דאפילו בדרבנן לית ליה ברירה כמו שאמר רבא לרב נחמן אם כן משמע להדיא דאיכא לחלוקי בין דאורייתא לדרבנן דאל"כ נייתי כל הני תנאי דלעיל א"כ מה השיב רב יוסף ס"ל כו' ותלה עצמו בחגורתו מאן דלית ליה ברירה בדאורייתא וכו' דילמא אית ליה ברירה מדרבנן ולא תיפוך ר"ש ואינו דומה לסוגיא דריש ביצה דפריך נמי ומאי קושיא דילמא איכא לחלוקי בין מוקצה לנולד ומשני קסבר רב נחמן מאן דלית ליה מוקצה לית ליה נולד שאני כתם דלא מצינו בסוגיא מי שחלק בזה לאפוקי הכא שתחלת הסוגיא הוא לחלוקי בין ברירה דאורייתא לרבנן ואף הוא גופיה מש"ה מייתי תנאי אחריני דלית ליה ברירה אפילו בדרבנן א"נ מנא לן לאפוכי דברי ר"ש בשלמא אי אמרת הא דפריך תלמודא והא שמעינן לר"ש כו' ואיפוך כו' אינו מדברי רב יוסף ורב יוסף לאתויי תנאי קאתי בין הוא רבנן בין הוא ר' שמעון ואח"כ מפרש תלמודא קסבר רב יוסף כו' ואינו תלוי בסוגיא דלעיל ולא גרסי' קסבר רב יוסף כו' שפיר כך העלו בישיבה וקשה לי א"כ מהו שאמר אח"כ בפיסקא של דבור שני קסבר רב יוסף אדרבה לעיל הוה ליה לתוס' למימר אינו מתיישב מהו שאמר קסבר רב יוסף ואם נאמת הגירסא דלא גרסי' קסבר רב יוסף אלא שממילא קאי ארב יוסף לפי פי' התוס' שהכל מדברי רב יוסף הוא א"כ בדבור השני למה עשו פיסקא קסבר רב יוסף ואם משום שרצו להקשות ממנו אריש פ' כל הגט הלא לשם לא הוזכר כלל רב יוסף בסוגיא ואדרבה עדיפא למיפרקי מסתמא דתלמודא ועוד למה עשו פיסקא בדבור השני אקסבר מאן דלית ליה ברירה כו' אאיפוך דלעיל הוי ליה למיפרך דקאמר דר"ש לית ליה ברירה אפי' בדרבנן ובתוס' דפרק כל הגט נמי הקשו מהא דאפיך רב יוסף כו' אבל אינו תלוי כלל במה שאמר מאן דלית ליה ברירה וכו' על כן נראה דטעות דילוג סופר יש בכאן והכי הוא ולפי זה לא מתיישב שפיר מה דקאמר קסבר מאן דלית ליה ברירה לא שנא בדאורייתא ול"ש בדרבנן הוה ל"ל קסבר רב יוסף ואח"כ הקשו וא"ת והד"א ובספרים שלהם לא היה כתוב קסבר רב יוסף כדמשמע מדברי התוס' ודו"ק עיין במהרש"א:

6 בד"ה אלא מעתה כו' לטעמא דאין ברירה. נ"ב רק שלא היה יכול לתמוה ה"נ דאין ברירה ודו"ק: