חכמת שלמה על עירובין ס״ב

1 תוס' בד"ה בן נח כו' ומשני דהא דמחייב מיתה כו'. נ"ב פי' התלמוד משני אדלעיל לעולם משיכה אינה קונה כו' ומש"ה הבי או התוס' סוגיא דגמ' דהתם דמשני משום דצעריה והדר פריך מאי לא ניתן להשבון ומשני אינו בתורת השבון כי כל אותה הסוגיא היא לפרש"י כו' כפשוטו אבל לפירוש דקאי על הישראל דמוחל פחות מש"פ צריכא לישב הסוגיא ודו"ק:

2 בא"ד דלוקמה בגוזל מנכרי. נ"ב פי' ואז לק"מ כמ"ש התוס' לעיל:

3 בד"ה מוהרקי כו' בסוף החולץ ופ' איזהו נשך ואברגני כו' כצ"ל. ונ"ב פי' משרתי המלך אשר"י:

4 רש"י בד"ה אמר מר כו' דישראל הוא דאסר על כו' כצ"ל:

5 תוס' בד"ה ר' יוחנן כו' הדרים יחידים בכרכים כו'. נ"ב ואפילו כמה בעלי בתים דרים בבית א' עד שיהו ב' דרים בב' בתים העתקתי מתוס' שנ"ץ: