חכמת שלמה על עירובין צ׳

1 רש"י בד"ה ושתי אמות באכסדרה של בעלים אחרים ע"ג תקרה של אכסדרה יתר מבית סאתים כגגין שלנו ואין לה כו' כצ"ל:

2 בד"ה חדא רשותא כו' הכי או דלמא כו' הד"א:

3 בד"ה קשיא דרב כו' לרבנן ליאסרו עליה כו' כצ"ל:

4 תוס' בד"ה אלא שתי כו'. אחר דיבור זה צ"ל ד"ה או דלמא כיון דמגג לגג אסור פי' בקונטרס וטעמא דרבנן משום דקפדי אשינוי בעלים קצת קשה דלקמן אמרי' גג וחצר ומרפסת רשות אחת לרבנן משמע אע"פ שהן של בעלים הרבה:

5 רש"י בד"ה ושמואל כו' דאמר האי גוד אסיק כו' דאמרי' לעיל גבי גג כו' כצ"ל:

6 בא"ד דאסור לטלטל ממנו כו'. נ"ב פי' דמספקא לן בבעיא:

7 בא"ד דגג חזי לדירה טפי מאכסדרה וחורבה ואסור לטלטל כו' כצ"ל. ונ"ב ס"א דחד חזי טפי לדירה מחבריה ואסור לטלטל כו':

8 תוס' בד"ה ורב אליבא דר"מ כו' דלר"מ יש לגג תורת קרפף. נ"ב ונ"ל היינו טעמא דלרבנן א"א לומר הכי דהא רבנן משוו גגין לבתים כדפרש"י בשמעתין לקמן אלמא חשוב לרבנן תשמיש גג של בית אם כן פשיטא דפחות מבית סאתים חשבינן ליה כדירה ולא כקרפף לאפוקי רבי מאיר דמחלק בין גגין לבתים ודו"ק:

9 בד"ה לשמואל כו' מבית סאתים לקרפף יתר כו' כצ"ל: