חכמת שלמה על עירובין נ״ב ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« חכמת שלמה על עירובין נ״ב ×¢×´× חכמת שלמה על עירובין נ״ג ×¢×´× »

1 עירובין פתח ↗

וְהַתַּנְיָא: לֹא יִכָּנֵס! הוּא דְּאָמַר כַּאֲחֵרִים, דְּתַנְיָא: לִמְקוֹם שֶׁרוּבּוֹ הוּא נִזְקָר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר שְׁתַּיִם יִכָּנֵס שָׁלֹשׁ לֹא יִכָּנֵס. וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַחַת — יִכָּנֵס, שְׁתַּיִם — לֹא יִכָּנֵס. לָא קַשְׁיָא: הָא דַּעֲקַר חֲדָא וְקָם אַתַּרְתֵּי. הָא דַּעֲקַר תַּרְתֵּי וְקָם אַתְּלָת.

2 רש"י פתח ↗

ספק - בפרק בכל מערבין לעיל עירובין לה. נתגלגל חוץ לתחום נשרף מבעוד יום אינו עירוב משחשיכה הרי זה עירוב ספק מבעוד יום ספק משחשיכה ר' מאיר ור' יהודה אומרים כו' אלמא כל ספיקא חמר גמל הוא ומתני' נמי ספיקא הוא וללישנא בתרא הכי קשיא ליה תנינא חדא זימנא לר"מ דהיכא דעירב במקום שאינו עירוב הוה חמר גמל:

3 רש"י פתח ↗

לא תימא - התם הוא דספק עירב וקנה שם שביתה וספק לא עירב וקנה בביתו הוא דהוי חמר גמל אבל היכא דודאי לא עירב כגון חוזר זה שהיה לו לערב בפת שקרוב לביתו היה. ל"א שהיה לו לומר שביתתי במקום פלוני לא הוי חמר גמל דאין כאן ספק אלא לגמרי נתכוון אביתו ויהא כאנשי עירו:

1 גמרא הוא נזקר. נ"ב ס"א נזדקר:

2 רש"י בד"ה ספק בפרק כו' ר"מ ור"י אומרים כו' כצ"ל:

3 בד"ה וספק לא כו' זה שהיה לו כו' כצ"ל:

4 בד"ה מתני' כו' שתים לא יכנס שיצא מכל השתים כצ"ל והס"ד:

« חכמת שלמה על עירובין נ״ב ×¢×´× חכמת שלמה על עירובין נ״ג ×¢×´× »