5 וּמִ֤י יַֽעֲצׇר־כֹּ֙חַ֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת כִּ֧י הַשָּׁמַ֛יִם וּשְׁמֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לֹ֣א יְכַלְכְּלֻ֑הוּ וּמִ֤י אֲנִי֙ אֲשֶׁ֣ר אֶבְנֶה־לּ֣וֹ בַ֔יִת כִּ֖י אִם־לְהַקְטִ֥יר לְפָנָֽיו׃
5 וּמִי יַעֲצָר כֹּחַ לִבְנוֹת לוֹ בַיִת. לְפִי שֶׁאָמַר וְהַבַּיִת אֲשֶׁר אֲנִי בוֹנֶה גָּדוֹל, שֶׁמָּא יְהֵא מַשְׁמַע לְךָ: גָּדוֹל כָּל סִפּוּקוֹ; וְאֵין זֶה, כִּי מִי יַעֲצֹר כֹּחַ, מִי יָכוֹל לִדְחוֹק וְלַעֲצוֹר כֹּחַ עַצְמוֹ כָּל כָּךְ לִבְנוֹת לוֹ בַיִת הָרָאוּי לוֹ. וְדוּגְמָא לְמַעְלָה ״כִּי נַעֲצֹר כֹּחַ לְהִתְנַדֵּב״ דברי הימים א כט:יד:
6 כִּי הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּהוּ. וּלְכָךְ הוּא אוֹמֵר: וּמִי אֲנִי אֲשֶׁר אֶבְנֶה לּוֹ בַיִת, וּמַה שֶּׁאֲנִי בּוֹנֶה לוֹ לֹא כְלוּם, כִּי אִם לְהַקְטִיר בּוֹ לְפָנָיו:
