16 וַיִּסְפֹּ֣ר שְׁלֹמֹ֗ה כׇּל־הָאֲנָשִׁ֤ים הַגֵּירִים֙ אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ יִשְׂרָאֵ֔ל אַחֲרֵ֣י הַסְּפָ֔ר אֲשֶׁ֥ר סְפָרָ֖ם דָּוִ֣יד אָבִ֑יו וַיִּמָּֽצְא֗וּ מֵאָ֤ה וַחֲמִשִּׁים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
16 וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה כָּל הָאֲנָשִׁים הַגֵּירִים. מָלֵא בִּשְׁנֵי יוֹדִי״ן. וּמִתְּחִלָּה כְּשֶׁסְּפָרָם דָּוִד נִקְרְאוּ שָׁם ״גֵּרִים״ דברי הימים א כב:ב, בְּיוֹ״ד אַחַת, אֲבָל שְׁלֹמֹה סְפָרָם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּשֶׁבָּנָה, וּלְכָךְ כְּתִיב מָלֵא; וְדוּגְמָא ״וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמוֹתַי מִזֶּה״ – חָסֵר אִתְּכֶם בְּפָרָשַׁת וַיְחִי בראשית נ:כה; בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה כְּשֶׁלְּקָחָן כְּתִיב ״אִתְּכֶם״ שמות יג:יט:
17 וַיִּסְפֹּר וְכוּ׳ אַחֲרֵי הַסְּפָר. לְמַעְלָה, דִּכְתִיב ״וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִכְנוֹס אֶת הַגֵּרִים״ דברי הימים א כב:ב:
