רשב״א על גיטין כ״ח

1 אמר רבה לא שאנו אלא זקן שלא הגיע לגבורות וחולה שרוב חולים לחיים אבל זקן שהגיע לגבורות וגוסס שרוב גוססין למיתה לא. ואותביה אביי מברייתא דקתני המביא גט והניחו זקן בן מאה שנה נותן לה בחזקת שהוא קיים. וקיימא לן כאביי וכסתמא דמתניתין ומתניתא, ואף על גב דאמרינן אי בעית אימא כיון דאיפליג איפליג שנויא היא ולא סמכינן עלה. וכן נראה מדברי הרב אלפאסי שלא הביא מדברי רבה אלא לא שאנו אלא חולה אבל גוסס לא, ושייריה להגיע לגבורות. ומצאתי בירושלמי אפילו הניחו בן מאה שנה ועשה שליח בדרך מאה שנה נותנו לה בחזקת שהוא קיים. משמע דטעמא לא משום דאיפליג דאם כן מאי אפילו אדרבה בשהגיע למאה טפי עדיף.

2 גמרא: ואי אשמעינן תרומה דזימנין דלא איפשר אבל חטאת מספיקא לא ליעייל חולין לעזרה צריכא. פירש אחטאת בהמה של קרבן נשים קא יהיב טעמא ולא אחטאת העוף דחטאת העוף על הספק הוא בא כדאיתא בפרק בתרא דנדה ע, א דאמרינן התם שני מצורעין שנתערבו קרבנותיהן ומת אחד מהם כיצד הוא עושה נותן כל נכסיו לאחרים והוי עני ומביא חטאת העוף הבאה על הספק, והכא צריכותא דחדא מינייהו נקט, וכן נמי דלחטאת העוף איכא צריכותא דהוה אמינא מספיקא לא ניכול מליקה צריכא וכדאיתא בנזיר נט, ב דחטאת העוף הבאה על הספק אינה נאכלת דתרתי לא שרינן חולין לעזרה ונבילה כדאיתא התם.

3 מתני': עיר שכבשו כרקום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים. ירושלמי: רבי זעירא רבי אבא בר זבדא רבי יצחק בר חקולא בשם רבי יודן נסייא, ובלבד כרקום של אותה מלכות אבל כרקום של מלכות אחרת כליסטים הם. ועוד הוסיפו עליהן את שגררתו חיה ואת ששטפתו נהר ואת שנפלה עליו מפולת.

4 גמרא: אמר רב יוסף לא שאנו אלא בבית דין של ישראל אבל בבית דין של אומות העולם כיון דגמרו דיניה לקטלא מיקטל קטלי ליה. ואין נותנין חומרי חיים.

5 ואמר ליה אביי בבית דין של אומות העולם נמי שקלי שוחדא ואמר ליה כי שקלי שוחדא מיקמי דליחתים פרוסי שנמג. ופירש רבינו חננאל זצ"ל הדיין הגדול שלהם, דאחר כן לא מקבלי שוחדא לאצוליה דזילא ביה מילתא.

6 תא שמע שמע מבית דין של ישראל שהיו אומרין איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו ואוקמינא לה בנהרג ממש ומת ממש. ואפילו הכי מבית דין של אומות העולם אל ישיאו את אשתו.

7 ואף על גב דקיימא לן דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימן הני מילי במילתא דלא שייך בה אבל במילתא דשייך בה עביד לאחזוקי שקרייהו. דמשתבחין בעיר אשר כן עשו, וכן הלכתא.

8 איכא דאמרי אמר רב יוסף לא שאנו אלא בבית דין של אומות העולם. כלומר דמקבלי שוחדא וכו' וכיון דלא איפסקא הלכתא בהדיא בגמרא כהאי לישנא או כהאי לישנא נקטינן לחומרא ובין בבית דין של ישראל ובין בבית דין של אומות העולם נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים. ואפילו חתים פרוסי שנמג דהא ללישנא בתרא לא מפלגינן בין חתים בין לא חתים פרוסי שנמג ואיכא למימר דללישנא בתרא אפילו חתים מקבלי שוחדא. והרמב"ם ז"ל הלכות גירושין פרק יג, הלכה י"ג נראה שפסק כאיכא דאמרי דדוקא בבית דין של אומות העולם, אבל בבית דין של ישראל לא, דכיון דנגמר דיניה לא חיישינן דילמא בתר הכין חזו ליה זכותא, דמילתא דלא שכיחא היא, שכך כתב והיוצא ליהרג מבית דין של גויים נותנין עליו חומרי חיים וחומרי מתים.