תשובות הגאונים (הרכבי) תצ״ה

ראובן מת והניח שתי בנות ונשא שמעון את הבכירה והכניסה לו בנדוניא ג' מאות שקלים. והצעירה נשאת ללוי והכניסה לו מאה שקל. ועמדה הצעירה ותבעה את הבכירה שתשלם לה את חלקה מעזבון האב לפי שהיא הבכירה לקחה לעצמה יותר. ואמרה הבכירה מה שהכנסתי לבעלי הוא ממה שנשכרתי אחרי מות אבי ממעשי ידי. יורנו גאוננו דרך ההלכה בזה. - אם יש ראיה על מה שלקחה צריך לראות כמה הוציאה ומשך הזמן שנשארה אחרי מות אביה. ואם זה אפשר שנשכרה ממעשי ידיה תשבע שלא לקחה כלום מחלק אחותה בירושת האב ושהמותר על חלק אחותה הוא רק ממה שנשכרה כמו שטענה ותפטר:

וכן הדין אם יש עדים על מה שהוציאה אלא שאינם יודעין אם הוצאותיה היו מממון אביה או משכר מעשי ידיה תשבע כמו שאמרנו. והשבועה היא שבועת היסת. ואם הוא דבר בלתי אפשר אין מקבלין דבריה בזה אלא הממון עומד בחזקת המת. ותשבע אחותה הצעירה כי כל מה שהוציאה הבכירה הוא מממון אביהן ושוב תהיה החלוקה ביניהן מחדש. כל זה הוא אם הדבר נשאר עדיין בעין. אבל אם כבר נשתנה אין הבעל חייב לפרוע אלא יכתבו כתב שטר חוב על האשה שהיא בעצמה חייבת לשלם לאחותה מה שמגיע לה. וכך הדין: