תשובות הגאונים (הרכבי) קנ״ז

וששאלת בדין התנאים הנמצאים בגיטין הנצרכים להיות תנאי כפול והין קודם ללאו ומעשה קודם לתנאי וכו'. החלוק בתנאים אלו בין הגיטין וזולתם. - דין התנאים בגט מפורש בפרק מי שאחזו קורדיקוס הלכה הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז. ושם תמצא תנאי כפול ופירושו אם תעשה או תעשי כן וכן אתן לך כך וכך ואם לא תעשה לא אתן כלום. ותנאי קודם למעשה הוא כמו שפירשנו אם יהא כן וכן יהי כך וכך ומעשה בדבר אחר הוא כמו תנאי בני ראובן ובני גד שהתנאי אם לא יעברו והמעשה ונתתם להם. ותנאי ומעשה בדבר אחד הוא כאמרם הרי זה גיטך והנייר שלי כי התנאי בגט והמעשה בו בגט בעצמו. והין קודם ללאו אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט. וכל אלו הפנים לא נצרכו אלא בגיטין וקידושין שהם איסורא. וזה אם היו בלשון אם. אבל על מנת נוהג בין באיסורא בין בממונא שכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דאמי ואין צריכין עמו מכל הדברים האלו כלום:

ולמה נתפרשו כל הדברים הללו בגיטין וקידושין - לזה לא מצאתי טעם. אבל לא מצאתי לרבותינו שיזכרום אלא בהן ר"ל בגיטין וקידושין. הלא תראה כי כשאמרה המשנה מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה ומתנה שומר שכר להיות פטור משבועה ומלשלם אמרה אחר כך כל המתנה על הכתוב שבתורה תנאו בטל וכל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחלתו תנאו קיים. ואמרו על זה הא אי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחלתו תנאו בטל. והוכיחו זה מדברי הבריתא הרי זה גיטיך על מנת שתעלי לרקיע וכו' ר' יהודה בן תימא אומר כזה גט כלל אמר ר' יהודה בן תימא כל שאי אפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחלתו אינו אלא כמפליגה בדברים וכשר. וזה יוכיח כי אין הדבר הזה שייך אלא בגיטין וקידושין כמו שאמרנו. והתורה לא כתבה לנו תנאי דבני ראובן ובני גד אלא כדי שנעשה כדוגמתו בדיני איסורא אבל לא בדיני ממונות ומתנות. וזהו מה שנתברר לי בשאלה זאת: