תשובות הגאונים (הרכבי) רכ״ב

ופירוש טפיח אנו אומרין כי זה המלה יש לה שלוש פתרונות בלשון רבותינו. הראשון הוא מיני עשבים כמו ששנינו ופקקו את המאור בטפיח. ושני. הקצר שמו טפיח כמו שאמרו חכמי' שחור אל ישא שחורה שמא יצא מהן טפיח ופירושו בלשון ישמעאל קציר. ושלישי הטפיח הזה האמור כאן הוא כלי שנעשה מן הוצי דקל שהוא בלשון ישמעאלים קיר. והכלי הזה קורין אותן בארמי בטותא ובלשון ישמעאל באטיה. וזו היא ששנינו זמורה שהיא קשורה בטפיח. וגם היא שאמרו חכמ' טפיח מחלק לעניים ולאורחין. לפיכך דעת האומ' תנו חלק לפ' סתם מן הבור על המימים ואם פרט ליתן לו מן המימים בחבית ובקדירה ובטפיח אנו נותנין לו כשיעורין המפורשים הקצובים כפי מה שפירשו את ההלכה הזו החכמים הראשונים:

המוכר את בית הבד מכר את הים ואת הממל הים הזה שפירשוהו בתלמוד טלפחא הוא דבר שמכביד את הבד. ויש מקומות הרבה שלוקחין טיט לרוב ועושין אותו עגול כמו עדשה שכיבדו בו את הבד וקוראין אותו בלשון ישמעאלים חגג. ויש מקומות שקוראין אותה בלשון ישמעאלי אלעדסה. וממל שפירשוה אנשי תלמוד מפרכתא הוא כלי חרש או אבן ונקרא בלשון ישמעאלים תגאר ומפרג והוא נעשה להניח בתוכו הדבר הכתוש כמו שמן זית וזולתו לפיכך האומר שפתרון הים זה ליקוט מן השאלה:

ובר מהויניאתא. זה שקוראין אותו בלשון ישמעאלים גזיר ויש אומ' דליל: