גאונים
הגאונים היו רבנים ופוסקי הלכה שחיו בתקופה שהחלה במאה השישית, עם חתימת התלמוד, ונמשכה עד תחילת המאה ה-11 בקירוב. רבים מן הגאונים כיהנו כראש של אחת משתי ישיבות מרכזיות בבבל, סורא ופומבדיתא. השאלות שעליהן התבקשו להשיב נשלחו מיהודים תושבי האזור ומיהודים ממחוזות מרוחקים, והן עסקו בפרשנות התלמוד ובענייני הלכה. התשובות נכתבו בכמה שפות – עברית, ארמית וערבית - ואורכן השתנה ממשפט אחד ועד לספר שלם.