1 שֶׁלֹּא לִמְכֹּר יְפַת תֹּאַר – שֶׁלֹּא לִמְכֹּר יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ הַחוֹשֵׁק בָּהּ בִּיאָה אַחַת, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דברים כא יד וְהָיָה אִם לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ וּמָכֹר לֹא תִמְכְּרֶנָּה בַּכָּסֶף.
2 מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לְלַמֵּד נַפְשֵׁנוּ מִדּוֹת טוֹבוֹת וִיקָרוֹת, וּכְבָר כָּתַבְתִּי בְּהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת כִּי הַנֶּפֶשׁ הַיְּקָרָה, רְאוּיָה לְקַבֵּל הַטּוֹבוֹת וְעָלֶיהָ יָחוּלוּ הַבְּרָכוֹת לְעוֹלָם, וְכִי חָפֵץ הָאֵל בְּטוֹב עַמּוֹ הִכְתִּירָם בְּכָל מִדָּה חֲמוּדָה וּמְהֻדֶּרֶת, וְאֵין סָפֵק כִּי מִמִּדַּת הַנְּבָלִים הַפְּחוּתִים בְּתַכְלִית לִמְכֹּר הָאִשָּׁה אַחַר שֶׁהִשְׁכִּיבוּהָ בְּחֵיקָם, יָדוּעַ הַדָּבָר, אֵין לְהַאֲרִיךְ בּוֹ. וְעִנְיַן יְפַת תֹּאַר וּקְצָת דִּינֶיהָ וּמְקוֹם בֵּאוּרָן בַּגְּמָרָא, וְהַזְּמַן שֶׁדִּין יְפַת תֹּאַר נוֹהֵג הַכֹּל כָּתוּב בְּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלּוֹ בְּסֵדֶר זֶה מצוה תקלב.
