ספר החינוך תמ״ו

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא יאכלו הכהנים בשר קדשי קדשים חוץ לעזרה שנא' לא תוכל לאכול בשעריך וגו'. קרך וצאנך ותניא בפ' אלו הן הצלוקין שלא בא הכתוב אלא לאסור בשר חטאות ואשמות חוץ לעזרה לפי שכל דבר שיאכל חוץ למקום אכילתו לא תוכל לאכול בשעריך אקרא בו:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא יאכלו הכוהנים חטאת ואשם חוץ לעזרה, שנאמר "לא תוכל . . . בקרך, וצאנך" דברים יב,יז; מפי השמועה למדו שלא בא הכתוב אלא לאסור בשר חטאות ואשמות חוץ לעזרה, לפי שכל דבר שייאכל חוץ למקום אכילתו "לא תוכל לאכול בשעריך" שם אקרא בו.

1 מכות פתח ↗

אִם לְאוֹכְלָן חוּץ לַחוֹמָה – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר, אִם לִפְנֵי זְרִיקָה – קַל וָחוֹמֶר מִתּוֹדָה וּשְׁלָמִים, אִם לְאַחַר זְרִיקָה – קַל וָחוֹמֶר מִבְּכוֹר! הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לָאוֹכֵל מֵחַטָּאת וְאָשָׁם אֲפִילּוּ לְאַחַר זְרִיקָה חוּץ לַקְּלָעִים, שֶׁהוּא לוֹקֶה.

2 פסחים פתח ↗

וְכַמָּה דְּכֹהֲנִים לָא אָכְלִי בָּשָׂר בְּעָלִים לָא מִתְכַּפְּרִי, דְּתַנְיָא: ״וְאָכְלוּ אוֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם״, מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִין!

3 משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר הָעוֹלָה בֵּין לִפְנִי זְרִיקַת דָּמָהּ בֵּין לְאַחַר זְרִיקַת דָּמָהּ לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב יז "לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" וְגוֹ' דברים יב יז "וְכָל נְדָרֶיךָ אֲשֶׁר תִּדֹּר". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְאוֹכֵל בְּשַׂר הָעוֹלָה: וְחֶלְבָּהּ וּבְשָׂרָהּ וְסָלְתָּהּ וְשַׁמְנָהּ וְיַיִן שֶׁל נְסָכֶיהָ חֲמִשְּׁתָן מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת: וְכֵן הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִכָּל הָאֵימוּרִין בֵּין לִפְנֵי זְרִיקָה בֵּין לְאַחַר זְרִיקָה בֵּין כֹּהֵן בֵּין יִשְׂרָאֵל לוֹקֶה. שֶׁהָאֵימוּרִין כָּלִיל לַמִּזְבֵּחַ כְּכָל הָעוֹלָה וַהֲרֵי נֶאֱמַר בְּמִנְחַת כֹּהֲנִים ויקרא ו טז "כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל" כָּל שֶׁהוּא כָּלִיל לַמִּזְבֵּחַ אֲכִילָתוֹ בְּלֹא תַּעֲשֶׂה וְלוֹקִין עָלָיו בִּכְזַיִת. וְכֵן הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר חַטָּאוֹת הַנִּשְׂרָפוֹת לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא ו כג "וְכָל חַטָּאת אֲשֶׁר יוּבָא מִדָּמָהּ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד" ויקרא ו כג "לֹא תֵאָכֵל בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף": כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר הַקָּדָשִׁים אֲפִלּוּ קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמָם לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב יז "לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" דברים יב יז "וְנִדְבֹתֶיךָ". כְּלוֹמַר לֹא תוּכַל לֶאֱכל נִדְבוֹתֶיךָ בִּשְׁעָרֶיךָ קֹדֶם שֶׁזּוֹרְקִין דָּמָן בְּשַׁעֲרֵי הַמָּקוֹם. מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְאוֹכֵל תּוֹדָה אוֹ שְׁלָמִים קדֶם זְרִיקַת דָּמִים. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים בֵּין קַלִּים בֵּין חֲמוּרִים. וְשִׁשָּׁה דְּבָרִים שֶׁבְּתוֹדָה שֶׁהֵם הַחֵלֶב וְהַבָּשָׂר וְהַסּלֶת וְהַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן וְהַלֶּחֶם כֻּלָּן מִצְטָרְפִין לִכְזַיִת: כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב יז "לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְאוֹכֵל מִבְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת חוּץ לָעֲזָרָה. וְהוּא הַדִּין לְאוֹכֵל קָדָשִׁים קַלִּים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא לוֹקֶה. שֶׁחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם לְקָדָשִׁים קַלִּים כְּחוֹמַת הָעֲזָרָה לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְאֶחָד בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם אוֹ שְׁיָרֵי מְנָחוֹת: בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה וּבְשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים שֶׁיָּצָא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם נִפְסַל וְנֶאֱסַר לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁחָזַר לִמְקוֹמוֹ אָסוּר לְאָכְלוֹ וְהָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ כְּזַיִת לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר שמות כב ל "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ". כֵּיוָן שֶׁיָּצָא בָּשָׂר חוּץ לִמְחִיצָתוֹ נַעֲשָׂה כִּטְרֵפָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת: נִכְנַס בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים לַהֵיכָל הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר: זָר שֶׁאָכַל כְּזַיִת מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בָּעֲזָרָה אַחַר זְרִיקַת דָּמִים לוֹקֶה. שֶׁנֶּאֱמַר שמות כט לג "וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם" וְגוֹ' שמות כט לג "וְזָר לֹא יֹאכַל" וְגוֹ'. בְּמָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן אוֹכֵל וּבְעֵת שֶׁרָאוּי לֶאֱכל אִם אֲכָלוֹ שָׁם הַזָּר לוֹקֶה. אֲבָל אִם אָכַל הַזָּר בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים בַּחוּץ לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל בַּחוּץ לֹא מִשּׁוּם זָר שֶׁאָכַל קֹדֶשׁ. שֶׁהֲרֵי אֵינָם רְאוּיִין שָׁם לַכֹּהֲנִים. וְכֵן אִם אֲכָלָן בָּעֲזָרָה קֹדֶם זְרִיקָה לוֹקֶה מִשּׁוּם אוֹכֵל קֹדֶם זְרִיקָה בִּלְבַד לֹא מִשּׁוּם זָרוּת: זָר שֶׁאָכַל כְּזַיִת מֵחַטַּאת הָעוֹף לוֹקֶה שְׁתַּיִם. אַחַת מִשּׁוּם זָר שֶׁאָכַל אֶת הַקֹּדֶשׁ. וְאַחַת מִשּׁוּם אוֹכֵל נְבֵלָה. שֶׁכָּל מְלִיקָה נְבֵלָה הִיא וּכְשֶׁהֻתְּרָה לַכֹּהֲנִים הֻתְּרָה לֹא לְזָרִים. וַהֲרֵי הֵן שְׁנֵי אִסּוּרִין הַבָּאִין כְּאֶחָד כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

4 קידושין פתח ↗

מוּקְצֶה וְנֶעֱבָד, דְּבַעֲלֵי חַיִּים נִינְהוּ וַאֲסִירִי! כִּי אֲסִירִי – לְגָבוֹהַּ, לְהֶדְיוֹט – מִישְׁרֵא שְׁרֵי. מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יִרְמְיָה: הֲרֵי רוֹבֵעַ וְנִרְבָּע בְּעֵדִים, דְּבַעֲלֵי חַיִּים נִינְהוּ וַאֲסִירִי! אֶלָּא: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי: לֹא מָצִינוּ רוֹב בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁאֲסוּרִים. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: דְּאָמַר קְרָא: ״וְשִׁלַּח עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה״ – כְּשָׂדֶה, מָה שָׂדֶה מוּתֶּרֶת – אַף הַאי נָמֵי מוּתֶּרֶת. הַאי ״שָׂדֶה״ לְהָכִי הוּא דַּאֲתָא? הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״שָׂדֶה״ – שֶׁלֹּא יַעֲמוֹד בְּיָפוֹ וְיִזְרְקֶנָּה לַיָּם, בִּגְבָת וְיִזְרְקֶנָּה לַמִּדְבָּר, וְשֶׁלֹּא יַעֲמוֹד חוּץ לָעִיר וְיִזְרְקֶנָּה בְּתוֹךְ הָעִיר. אֶלָּא כֹּל שֶׁעוֹמֵד בָּעִיר וְיִזְרְקֶנָּה חוּץ לַחוֹמָה. וְאִידַּךְ? אִם כֵּן נִיכְתּוֹב קְרָא: ״שָׂדֶה״, מַאי ״הַשָּׂדֶה״? שְׁמַע מִינַּהּ תַּרְתֵּי. רָבָא אָמַר: לֹא אָמְרָה תּוֹרָה: ״שַׁלַּח״ לְתַקָּלָה. בִּשְׂעַר נָזִיר. מְנָלַן? דְּאָמַר קְרָא ״קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ״ – גִּידּוּלוֹ יִהְיֶה קָדוֹשׁ. אִי מָה קֹדֶשׁ תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו, וְיוֹצֵא לְחוּלִּין – אַף שְׂעַר נָזִיר תּוֹפֵס אֶת דָּמָיו וְיוֹצֵא לְחוּלִּין! מִי קָרֵינַן ״קוֹדֶשׁ״? ״קָדוֹשׁ״ קָרֵינַן. בְּפֶטֶר חֲמוֹר. נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּתַנְיָא: פֶּטֶר חֲמוֹר אָסוּר בַּהֲנָאָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: לְאַחַר עֲרִיפָה, וְדִבְרֵי הַכֹּל. בָּשָׂר בְּחָלָב. מְנָלַן? דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים: אֶחָד אִיסּוּר אֲכִילָה, וְאֶחָד אִיסּוּר הֲנָאָה, וְאֶחָד אִיסּוּר בִּישּׁוּל. מַתְנִיתִין דְּלָא כִּי הַאי תַּנָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בָּשָׂר בְּחָלָב אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה׳ אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ״, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ״וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי״. מָה לְהַלָּן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה – אַף כָּאן אָסוּר בַּאֲכִילָה וּמוּתָּר בַּהֲנָאָה. וְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: אָמְרָה תּוֹרָה: שְׁחוֹט לִי – בְּשֶׁלִּי. וְשֶׁלָּךְ – בְּשֶׁלָּךְ. מַה שֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ – אָסוּר, אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי – אָסוּר. אִי מָה שֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ עָנוּשׁ כָּרֵת, אַף שֶׁלָּךְ בְּשֶׁלִּי עָנוּשׁ כָּרֵת? אָמַר קְרָא: ״וְאֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא הֱבִיאוֹ לְהַקְרִיב קׇרְבָּן לַה׳... וְנִכְרַת״, עַל קׇרְבָּן – עָנוּשׁ כָּרֵת, עַל חוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה – אֵין עָנוּשׁ כָּרֵת. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ: מָה לְשֶׁלִּי בְּשֶׁלָּךְ – שֶׁכֵּן עָנוּשׁ כָּרֵת! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: מֵהָכָא: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אֹתוֹ״. תְּלָתָא קְרָאֵי יַתִּירֵי, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְזָבַחְתָּ״, בְּרִחוּק מָקוֹם אַתָּה זוֹבֵחַ וְאִי אַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחוּלִּין שֶׁלֹּא יִשָּׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים הָרְאוּיִם לִיקָּרֵב, מִנַּיִן לְרַבּוֹת בַּעֲלֵי מוּמִין? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת בַּעֲלֵי מוּמִים, שֶׁכֵּן: מִין הַמַּכְשִׁיר. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַחַיָּה? מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַחַיָּה, שֶׁהִיא בִּשְׁחִיטָה כִּבְהֵמָה. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וּשְׁחָטוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״ ״וְשָׁחַט אוֹתוֹ״. יָכוֹל לֹא יִשְׁחוֹט, וְאִם שָׁחַט יְהֵא מוּתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם... וְזָבַחְתָּ... וְאָכַלְתָּ״, מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּרִחוּק מָקוֹם – אַתָּה אוֹכֵל, וְאִי אַתָּה אוֹכֵל מַה שֶּׁאַתָּה זוֹבֵחַ בְּמָקוֹם קָרוֹב, פְּרָט לְחוּלִּין שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בַּעֲזָרָה. וְאֵין לִי אֶלָּא תְּמִימִים

1 שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם וַאֲפִלּוּ הַכֹּהֲנִים חוּץ לַקְּלָעִים. וּפֵרְשׁוּ בַּעֲלֵי הַקַּבָּלָה, שֶׁאִסּוּר זֶה, הוּא בִּכְלַל דברים יב יז לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וְגוֹ' בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ, שֶׁכֵּן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מכות יז, א לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְאוֹכֵל חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים, שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וּכְמוֹ כֵן אוֹכֵל קָדָשִׁים קַלִּים חוּץ לַחוֹמָה בִּכְלַל אִסּוּר זֶה, כְּמוֹ שֶׁבָּא בַּגְּמָרָא מַכּוֹת שם, שֶׁאָמְרוּ שָׁם, שֶׁכָּל הָאוֹכֵל דָּבָר חוּץ לִמְקוֹם אֲכִילָתוֹ לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ קָרֵינָא בֵּהּ, וְאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וְלֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לָזֶה הַכַּוָּנָה לוֹמַר, שֶׁגַּם זֶה בִּכְלָל.

2 מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. לֶאֱכֹל כָּל קָרְבָּן בְּמָקוֹם מְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ לִבָּם אוֹכְלָיו עַל הַכַּפָּרָה שֶׁנֶּאֱכָלִין בִּשְׁבִילָהּ, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פסחים נט, ב כֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים, וְאִלּוּ יֹאכְלוּם בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים יַסִּיחוּ כַּוָּנָתָם מִן הָעִנְיָן, יָדוּעַ דָּבָר זֶה וּבָרוּר.

3 דִּינֵי הַמִּצְוָה. בִּזְבָחִים הלכות מעשה הקרבנות פי"א.

4 וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, שֶׁאֲפִלּוּ הַמַּקְדִּישׁ הַיּוֹם חַטָּאת וְאָשָׁם וְעָבְרוּ וְאָכְלוּ מֵהֶם אֲפִלּוּ הַכֹּהֲנִים כַּזַּיִת חַיָּבִין מַלְקוּת מִזֶּה הַלָּאו, מִלְּבַד הָאִסּוּר שֶׁהוּא בְּנֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ עי' קידושין נז ב.

1 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מאכול חטאת ואשם חוץ לעזרה. והוא אמרו יתעלה בזה הפסוק בקרך וצאנך כאילו אמר לא תוכל לאכול בשעריך. ובא הפירוש בקרך וצאנך לא בא הכתוב אלא לאוכל חטאת ואשם חוץ לקלעים שהוא עובר בלא תעשה וזה לוקה, וכן אוכל קדשים קלים חוץ לחומות גם כן לוקה כמו שכתוב בגמרא מכות דף י"ז שאכילת כל דבר חוץ למקום אכילתו לא תוכל קרינא ביה. שם, הלכות מעשה הקרבנות פי"א:

1 משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות פתח ↗

כָּל הָאוֹכֵל כְּזַיִת מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה לוֹקֶה שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב יז "לֹא תוּכַל לֶאֱכל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְאוֹכֵל מִבְּשַׂר חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת חוּץ לָעֲזָרָה. וְהוּא הַדִּין לְאוֹכֵל קָדָשִׁים קַלִּים חוּץ לִירוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא לוֹקֶה. שֶׁחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם לְקָדָשִׁים קַלִּים כְּחוֹמַת הָעֲזָרָה לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים. וְאֶחָד בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם אוֹ שְׁיָרֵי מְנָחוֹת:

ספר החינוך תמ״ה » « ספר החינוך תמ״ז