ספר החינוך שט״ז

1 ספר מצוות גדול פתח ↗

שלא לאכול ולשתות בי"ה שנ' כי כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה וכל שיש בו כרת או מיתה ה"ז באזהרת לאו, ובארנו שם הלכות עינוי י"ה של תורה ושל דבריהם ועניין התקיעה של אחריו:

1 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

וְלֹא הִתְעַנָּה

1 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי – לָצוּם בְּיוֹם הָעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי, וְהוּא הַנִּקְרָא יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כג כז אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ וְגוֹ' וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. וּבָא הַפֵּרוּשׁ בַּסִּפְרָא אחרי מות ז ג עִנּוּי שֶׁהוּא אִבּוּד נֶפֶשׁ, וְאֵיזֶהוּ? זֶה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּכְמוֹ כֵן פֵּרְשׁוּהוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּגְּמָרָא יומא עד, ב. וְעוֹד בָּאָה הַקַּבָּלָה עָלָיו, שֶׁהוּא אָסוּר בִּרְחִיצָה, וּבְסִיכָה, וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וּלְשׁוֹן סִפְרָא שם ח ג מִנַּיִן שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בָּרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. כְּלוֹמַר, כִּי כֶּפֶל הַשְּׁבִיתָה, יוֹרֶה עַל שְׁבִיתָה מֵהָעֲסָקִים אֵלּוּ וּשְׁבִיתָה מִמְּזוֹן הַגּוּף. מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁהָיָה מֵחַסְדֵי הַשֵּׁם עַל כָּל בְּרִיּוֹתָיו לִקְבֹּעַ לָהֶם יוֹם אֶחָד בְּשֵׁנָה לְכַפֵּר עַל הַחֲטָאִים עִם הַתְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בַּאֲרֻכָּה בְּסֵדֶר אַחֲרֵי מוֹת מצוה קפה בְּמִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְלָכֵן נִצְטַוִּינוּ לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ, לְפִי שֶׁהַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וְיֶתֶר הֲנָאוֹת חוּשׁ הַמִּשּׁוּשׁ, יְעוֹרְרוּ הַחֹמֶר לְהִמָּשֵׁךְ אַחַר הַתַּאֲוָה וְהַחֵטְא, וִיבַטְּלוּ צוּרַת הַנֶּפֶשׁ הַחֲכָמָה מֵחַפֵּשׁ אַחַר הָאֱמֶת שֶׁהוּא עֲבוֹדַת הָאֵל וּמוּסָרוֹ הַטּוֹב וְהַמָּתוֹק לְכָל בְּנֵי הַדַּעַת. וְאֵין רָאוּי לָעֶבֶד בְּיוֹם בּוֹאוֹ לַדִּין לִפְנֵי אֲדוֹנָיו לָבוֹא בְּנֶפֶשׁ חֲשׁוּכָה וּמְעֻרְבֶּבֶת מִתּוֹךְ הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה בְּמַחְשְׁבוֹת הַחֹמֶר אֲשֶׁר הִיא בְּתוֹכוֹ, שֶׁאֵין דָּנִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה, עַל כֵּן טוֹב לוֹ לְהַגְבִּיר נַפְשׁוֹ הַחֲכָמָה וּלְהַכְנִיעַ הַחֹמֶר לְפָנֶיהָ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הַנִּכְבָּד, לְמַעַן תִּהְיֶה רְאוּיָה וּנְכוֹנָה לְקַבֵּל כַּפָּרָתָהּ, וְלֹא יִמְנָעֶנָּה מָסַךְ הַתַּאֲווֹת. מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יומא פ, א, שֶׁשִּׁעוּר הָאֲכִילָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְחַיֵּב עָלֶיהָ דְּאוֹרָיְתָא מֵאֳכָלִין הָרְאוּיִין הוּא כְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה. וְהַטַּעַם שֶׁנִּשְׁתַּנָּה שִׁעוּר הָאֲכִילָה דְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מִשִּׁעוּר שְׁאָר אֲכִילַת אֲסוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁהֵן בְּכַזַּיִת, מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָסְרָה הָאֲכִילָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְשׁוֹן עִנּוּי, וְלֹא נֶאֱמַר עָלֶיהָ לֹא תֹּאכְלוּ כְּמוֹ בִּשְׁאָר אִסּוּרִין, וּפֵרְשׁוּ חֲכָמִים, שֶׁקִּבְּלוּ הַדְּבָרִים מֵאֲשֶׁר קָדְמוּ לָהֶם, שֶׁאֲכִילָה נִקְרֵאת בְּכַזַּיִת, אֲבָל עִנּוּי הוּא בָּאָדָם, כָּל זְמַן שֶׁלֹּא אָכַל עַד כַּכּוֹתֶבֶת, שֶׁאֵין דַּעַת בֶּן אָדָם מִתְיַשֵּׁב בְּפָחוֹת. וְשִׁעוּר כּוֹתֶבֶת הוּא יוֹתֵר מִגְּרוֹגֶרֶת וּפָחוֹת מִכַּבֵּיצָה, וּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה נ"א מִשְּׁנֵי זֵיתִים גַּם כֵּן, שֶׁשְּׁלֹשָׁה נ"א שֶׁשְּׁנֵי זֵיתִים הֵן כַּבֵּיצָה. כְּלַל הָעִנְיָן כְּבָר דִּקְדֵּק מִי שֶׁהוּא בָּקִי וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס, שֶׁאֵין בְּמִשְׁקַל י"ב ארגינ"ץ וְעוֹד שִׁעוּר כַּכּוֹתֶבֶת, וְדִינוֹ כַּחֲצִי שִׁעוּר. וְכֵן מָה שֶׁאָמְרוּ יומא עג א פ ב שֶׁשִּׁעוּר הַשְּׁתִיָּה הוּא מְלֹא לֻגְמָיו שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא כַּבֵּיצָה שֶׁכְּבָר שִׁעֲרוּ כִּי בֵּיצָה מַחְזִיקָה מְלֹא לֻגְמָיו שֶׁל אָדָם וּבְפָחוֹת מִכֵּן אֵין בּוֹ אִסּוּר כָּרֵת אֶלָּא דִּינוֹ כַּחֲצִי שִׁעוּר, וּלְפִיכָךְ מִי שֶׁהוּא חוֹלֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה גְּמוּרָה, אִם יִהְיֶה חָלוּשׁ הַרְבֵּה רָאוּי לְהַאֲכִילוֹ וּלְהַשְׁקוֹתוֹ מְעַט מְעַט מִכַּשִּׁעוּר שֶׁאָמַרְנוּ, וְנוֹתְנִין רֶוַח בֵּין אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁל פַּעַם אַחַת לְפַעַם אַחֶרֶת כְּדֵי שִׁעוּר אֲכִילַת פְּרָס, שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ בֵּיצִים כְּדַעַת רֹב הַמְּפָרְשִׁים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרְפוּ הָאֲכִילוֹת וְתִהְיֶה נֶחְשֶׁבֶת כַּאֲכִילָה אַחַת וְשִׁעוּר אֶחָד, אֲבָל בֵּין הָאֲכִילָה וְהַשְּׁתִיָּה אֵין צָרִיךְ לְהַפְסִיק, שֶׁאֵין מִצְטָרְפִין אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לְעִנְיָן זֶה. וְשִׁעוּר שֶׁבֵּין שְׁתִיָּה לִשְׁתִיָּה כְּדֵי שְׁתִיַּת רְבִיעִית. וּמֻתָּר לִשְׁקֹל וּלְשַׁעֵר דְּבָרִים אֵלּוּ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְעֵת הַצֹּרֶךְ, וּמוּטָב נָחוּשׁ וְנַרְחִיק שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שִׁעוּר, וְלֹא נָחוּשׁ לֶאֱסֹר הַמִּשְׁקָל שֶׁהוּא מִדְּרַבָּנָן. וְכֵן מֵעִנְיַן הַמִּצְוָה מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם עז ב כִּי אֵלּוּ הָעִנּוּיִן שֶׁהֵן דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן רְחִיצָה וְסִיכָה, לֹא גָּזְרוּ בָּהֶן רַק שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתָן שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ, אֲבָל כָּל שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָן לְצֹרֶךְ לֹא גָּזְרוּ, כְּגוֹן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ שֶׁסָּךְ כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, וַאֲפִילּוּ לְנַטּוֹרֵי פֵּירֵי אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם, שֶׁמֻּתָּר לַעֲבֹר בַּמַּיִם עַד הַצַּוָּאר, וְכָל שֶׁכֵּן לִדְבַר מִצְוָה, בֵּין בַּהֲלִיכָה בֵּין בַּחֲזָרָה. וּבְעִנְיַן הַסַּנְדָּל פֵּרְשׁוּ לָנוּ מוֹרֵינוּ יִשְׁמְרֵם אֵל, שֶׁסַּנְדָּל הוּא בְּכָל מָקוֹם שֶׁל עוֹר, וְזֶהוּ שֶׁאָסוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֲבָל לֹא שֶׁל מִין אַחֵר, וּכְלָלָא דְּמִלְּתָא לְפִי קְצָת הַפֵּרוּשִׁים דְּכָל שֶׁהוּא רָאוּי לְעִנְיַן חֲלִיצָה, כְּלוֹמַר שֶׁהוּא שֶׁל עוֹר הוּא אָסוּר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וּמֻתָּר לָצֵאת בּוֹ בְּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְכָל שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַחֲלִיצָה, כְּגוֹן שֶׁל שַׁעַם וְגֶמִי וְהוּצֵי עי' יומא עח ב דהוא סנדל של עשבים וּשְׁאָר מִינֵי עֲשָׂבִים מֻתָּרִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא בָּהֶם לְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מְעֹרָב דְּמַשּׂאוֹי חָשְׁבִינַן לְהוּ. וּמִן הַמְּפָרְשִׁים רַבִּים וְנִכְבָּדִים, מַתִּירִין לָצֵאת בְּכֻלָּן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. וְדִין חוֹלֶה יומא פג, א שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה שֶׁמַּאֲכִילִין אוֹתוֹ עַל פִּי רוֹפֵא בָּקִי, אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ וַאֲפִלּוּ רוֹפֵא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ וְדִין עֻבָּרָהּ שם פב א פג א שֶׁהֵרִיחָה, וְדִין מִי שֶׁאֲחָזוֹ בֻּלְמוֹס, וְדִין קְטַנִּים בֵּין תִּינוֹק בֵּין תִּינֹקֶת מֵאֵיזֶה זְמַן מְעַנִּין אוֹתָן כָּל הַיּוֹם מִדְּרַבָּנָן, וְכֵן מֵאֵיזֶה זְמַן מְחַנְּכִין אוֹתָן לְשָׁעוֹת, וּכְלָלָא דְּמִלְּתָא לְפִי קְצָת מִן הַמְּפָרְשִׁים, דִּשְׁתֵּי שָׁנִים קֹדֶם גַּדְלוּת בְּבָרִיא מַשְׁלִימִין מִדְּרַבָּנָן, וּשְׁתֵּי שָׁנִים קֹדֶם לְכָךְ מְחַנְּכִין אוֹתָם לְשָׁעוֹת. וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ שָׁנָה אַחַת קֹדֶם גַּדְלוּת מַשְׁלִימִין מִדְּרַבָּנָן בֵּין תִּינוֹק בֵּין תִּינֹקֶת, וְיֵשׁ שֶׁפֵּרְשׁוּ שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין מִדְּרַבָּנָן רַק בְּתִינֹקֶת לְבַד שָׁנָה אַחַת קָדַם גַּדְלוּת, אֲבָל תִּינוֹק אֵינוֹ מַשְׁלִים כְּלָל מִדְּרַבָּנָן, וְגַדְלוּת הוּא בְּתִינוֹק, שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וּבְתִינֹקֶת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. וְהַמֶּלֶךְ וְהַכַּלָּה בִּרְחִיצָה בְּיוֹם זֶה מָה דִּינָן יומא עג ב. וְעוֹד אַזְכִּיר לְךָ כָּאן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה גַּם כֵּן בְּעִנְיַן תַּעֲנִית תִּשְׁעָה בְּאָב הַיָּדוּעַ שֶׁהוּא מִדְּרַבָּנָן, וְאַף עַל פִּי שֶׁרְחוֹקִים מְאֹד שְׁנֵי הַיָּמִים אֵלֶּה בְּטַעְמָן וּבְכָל עִנְיָנָם, לְפִי שֶׁשֵּׁם תַּעֲנִית כּוֹלְלָם נְדַבֵּר בּוֹ מְעַט. וְאוֹדִיעֲךָ שֶׁהֶחְמִירוּ בּוֹ חֲכָמִים בְּכָל עִנְיָנוֹ כְּמוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים לְהַפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם, וּבְסִיכָה, וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל, וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְעֻבָּרוֹת וּמְנִיקוֹת שֶׁמִּתְעַנּוֹת בּוֹ כִּשְׁאָר הָעָם, מָה שֶׁאֵין עוֹשׂוֹת כֵּן בְּכָל שְׁאָר תַּעֲנִיּוֹת, חוּץ מִשָּׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת אֶמְצָעִיּוֹת שֶׁל עֲצִירַת מָטָר, כְּמוֹ שֶׁנִּזְכַּר בְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית בְּסוֹף פֶּרֶק רִאשׁוֹן יד, א, דְּאַסִּיק רַב אַשֵׁי הָתָם, נְקֹט מְצִיעֲתָא בִּידָךְ. וְיֶתֶר פְּרָטֵי מִצְוָה זוֹ, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת יוֹמָא א"ח סי' תריב. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאָכַל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים כְּשִׁעוּר הַכּוֹתֶבֶת בִּטֵּל עֲשֵׂה, וְעָבַר עַל לָאו שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה. אָכַל אוֹ שָׁתָה כְּשִׁעוּר זֶה בִּשְׁגָגָה חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה.

1 שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים – שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כג כט כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה. כָּל עִנְיַן מִצְוָה זוֹ כָּתַבְתִּי לְמַעְלָה בְּסֵדֶר זֶה בְּמִצְוָה שי"ג, עַיֵּן שָׁם כִּי קָרוֹב הוּא.

1 ספר המצוות פתח ↗

שהזהירנו מאכול בצום כפור, ולא באר בתורה אזהרה לפעל הזה אבל זכר העונש וחייב כרת למי שאכל וידענו שהאכילה מוזהרת ממנו, והוא אמרו כי כל הנפש אשר לא תעונה וגו'. ובתחלת כריתות דף ב' כשמנו מחוייבי כרת מנו בכללם עונש האוכל ביום הכפורים ובארו שם שכל מה שחייבין עליו כרת הוא מצות לא תעשה חוץ מפסח ומילה. הנה התאמת שהאכילה ביום הכפורים מצות לא תעשה ולפיכך חייבין על זדונה כרת ועל שגגתה חטאת קבועה כמו שבארנו בתחלת כריתות וכמו שהתבאר במסכת הוריות דף ח' שזה הדין לא יתחייב אלא במצות לא תעשה באמרו במחוייבי חטאת קבועה אחת מכל מצות ה' אשר לא תעשינה. ולשון ספרי כי כל הנפש אשר לא תעונה הרי זה עונש ענוי, אבל אזהרה לענוי עצמו לא שמענו כשהוא אומר עונש מלאכה שאין תלמוד לומר שקל וחומר הוא מה ענוי שאינו נוהג ביום טוב ובשבתות הרי הוא ענוש עליו מלאכה שהיא נוהגת בשבתות ובימים טובים אינו דין שיהיה ענוש עליה אם כן למה נאמר עונש מלאכה ללמוד ממנה אזהרה לענוי מה עונש מלאכה לאחר אזהרה אף עונש ענוי לאחר אזהרה. הנה התבאר מה שאמרנו, וכבר התבארו משפטי מצוה זו במסכת יומא. אמור, זמנים הלכות שביתת עשור פ"א:

1 משנה תורה, מצוות לא תעשה פתח ↗

שלא לאכול ביום הצום, שנאמר "כי כל הנפש אשר לא תעונה" ויקרא כג,כט.

1 משנה תורה, הלכות שביתת עשור פתח ↗

מִצְוַת עֲשֵׂה אַחֶרֶת יֵשׁ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים וְהִיא לִשְׁבֹּת בּוֹ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא טז כט "תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם". מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ אֵי זֶה הוּא עִנּוּי שֶׁהוּא לַנֶּפֶשׁ זֶה הַצּוֹם. וְכָל הַצָּם בּוֹ קִיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה. וְכָל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בּוֹ בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָבַר עַל לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כג כט "כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה". מֵאַחַר שֶׁעָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת לְמִי שֶׁלֹּא נִתְעַנָּה לָמַדְנוּ שֶׁמֻּזְהָרִין אָנוּ בּוֹ עַל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. וְכָל הָאוֹכֵל אוֹ הַשּׁוֹתֶה בּוֹ בְּשׁוֹגֵג חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה:

ספר החינוך שט״ו » « ספר החינוך שי״ז