1 שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ לְגוֹי לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ – שֶׁלֹּא נַנִּיחַ הַגּוֹי הַשּׁוֹכֵן בְּאַרְצוֹתֵינוּ לְהַעֲבִיד בְּעֶבֶד עִבְרִי שֶׁמָּכַר עַצְמוֹ לוֹ בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ. שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא כה נג לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ. וְלֹא נֹאמַר אַחַר שֶׁזֶּה הָעִבְרִי, עָבַר עַל נַפְשׁוֹ וּמָכַר עַצְמוֹ לַגּוֹי נַנִּיחֶנּוּ לִסְבֹּל כָּל עֲבוֹדָה. וְאָמְרוּ בַּסִּפְרָא בהר ח ח לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ. אֵין אַתָּה מְצֻוֶּה אֶלָּא לְעֵינֶיךָ, כְּלוֹמַר, שֶׁאֵין אָנוּ חַיָּבִים לְחַזֵּר עָלָיו וּלְהִכָּנֵס בְּבֵית הַגּוֹי לִרְאוֹת אִם יַעֲבִידֶנּוּ בְּפֶרֶךְ אִם לֹא, אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁנִּרְאֶה הַדָּבָר נִמְנָעֶנּוּ מִמֶּנּוּ.
3 וְנוֹהֶגֶת בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת בִּזְמַן שֶׁיָּדֵנוּ תַּקִּיפָה עַל הָאֻמּוֹת, שֶׁיֵּשׁ בָּנוּ כֹּחַ עֲלֵיהֶם לְצַוּוֹתָם לַעֲשׂוֹת דָּבָר אוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְרָאָה הַגּוֹי מַעֲבִיד הַיִּשְׂרָאֵל בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, וְיֵשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ לְמָנְעוֹ וְלֹא מְנָעוֹ עוֹבֵר עַל לָאו זֶה, אֲבָל אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ עָלָיו, לְפִי שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה.
