1 שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן – שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יח י עֶרְוַת בַּת בִּנְךָ וְגוֹ' לֹא תְגַלֶּה. וּלְפִי הַדּוֹמֶה כִּי הָאִסּוּר הוּא בֵּין שֶׁהַבֵּן כָּשֵׁר אוֹ אֲפִלּוּ מַמְזֵר בְּנוֹ הוּא מִכָּל מָקוֹם, וּבֵין שֶׁבַּת הַבֵּן גַּם כֵּן כְּשֵׁרָה אוֹ אֲפִלּוּ מַמְזֶרֶת.
3 מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָסְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יבמות כב, א לְגֶדֶר אִסּוּר זֶה, וְהִיא בַּת בַּת בְּנוֹ בִּלְבַד, וְכֵן בַּת בֶּן בְּנוֹ בִּלְבַד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁאֵין הֶפְסֵק לְאִסּוּרִים אֵלּוּ לְעוֹלָם כִּי כָּל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ שֶׁל אָדָם אָסְרוּ עָלָיו עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, בְּסוֹף הַסֵּדֶר מצוה ריא תִּרְאֶה הֵיכָן הֵם א"ה שם.
4 וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב אֶת בַּת בְּנוֹ בְּמֵזִיד וְיֵשׁ עֵדִים חַיָּב שְׂרֵפָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּסַנְהֶדְרִין עה, א וְאִם אֵין עֵדִים חַיָּב כָּרֵת, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה בִּזְמַן הַבַּיִת, וְאִם שָׁכַב אֶת בַּת בַּת בְּנוֹ וְכֵן כָּל שְׁאָר הַשְּׁנִיּוֹת לוֹקֶה מַכַּת מַרְדּוּת.
