1אמר רב אשי האי שהה ולא שהה מיבעי ליה. פירוש הא דאמר חוזר לראש הוה ליה למימר אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש ואם לא שהה חוזר למקום שפסק אלא ודאי מדפסקא למלתיה ואמר סתם חוזר לראש ש"מ דאפי' בדלא שהה נמי קאמר ובדלא שהה הוא דפליגי, הא אם שהה דכ"ע חוזר לראש. וליכא לאקשויי למאן דאמר למקום שפסק לימא אם לא שהה כדי לגמור, דכיון דמ"ד קמא חוזר לראש איירי אפי' בלא שהה וכש"כ בדשהה בתרא נמי דהוא בר פלוגתיה בדכותיה איירי מסתמא:2מאי דכתיב שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים. שמור נקביך בשעה שאתה מתפלל לפני. מלשון רגלך דייק כדאמרינן אך מסיך הוא את רגליו:3ב"ה אומרים אוחזן בידיו ונכנס. דקסברי ב"ה דאין דרך קדושתן אלא כשהן בראשו אבל בידו לא ולגבי שינה דאמרינן בהפוך שלא יאחזם בידו אלא בראשו התם הוא טעמא מפני שיפלו מידו כשישן וכשהן בראשו הן שמורין יפה:4ר' עקיבא אומר אוחזן בבגדו ובידו ונכנס. משום כבוד:5ביום גוללן כמין ספר. בנכנס לבית הכסא מיירי וה"ק כשנכנס ביום וצריך לחלוץ אותם כדי שלא יכנס עמהם לבית הכסא גוללן כמין ספר ואין צריך להניחם בכלי אלא אוחזן בימינו משום שמירה כנגד לבו משום כבוד, אבל כשנכנס לבית הכסא בלילה כיון שאין לו להניחן דלילה לאו זמן תפלין הוא אלא א"כ היו בראשו דאינו צריך לחלוץ עושה להם כיס טפח ומניחן בתוך הכלי. ואמרינן עלה לא שנו דביום גוללן כמין ספר וסגי להו בהכי אלא כשיש שהות ביום כדי ללבשן דכיון שהיום גדול ויכול עדיין לקיים המצוה לא הטריחוהו לתתן בכיס אבל אם לאחר שיצא מבית הכסא אין שהות ביום כדי ללבשן עושה להם כיס טפח ומניחן בתוכו ומצניען כמו בלילה:6אמר אביי לא שנו דבעינן כיס טפח אלא בכלי שהוא כליין. כלומר בכלי שהוא מיוחד להם דכיון שהוא כליין קרוב הוא להיות בטל אצלם ואם הוא פחות מטפח הרי הן כמגולין אבל בכלי שאינו כליין אפי' פחות מטפח דאפי' פחות מטפח חשוב כלי:7פכין קטנים מצילין באהל המת. פי' בצמיד פתיל אפי' פחות מטפח דחשיבי כלי משום אויר פחות מטפח:8הואיל ושרו רבנן לא ניטרח. כלומר לא אטריח לתלמידים שישמרו אותם, ויש ספרים דגרסי ננטרן כלומר ישמרוני מכל נזק, ויש אומרים אשמור אותם אני בעצמי:9לא יאחוז אדם תפלין בידו וס"ת בזרועו ויתפלל. דחושש שמא יפלו מידו וטריד ולא מכוין. ולא ישתין בהם מים משו' כבוד ולא יישן בהם לא שינת קבע ולא שינ' עראי. דוקא בידו קאמר והטעם דחיישינן שמא יפלו מידו אבל כשהן בראשו מותר לישן בהן שינת עראי במניח ראשו בין ברכיו:10לית הלכתא כי הא מתניתא. פי' דאמר לא ישתין בהם מים ומני בית שמאי דאי ב"ה השתא בית הכסא קבוע שרו כלומר אפי' נכנס לגדולים כדאמרינן לעיל הרוצה ליכנס לבית הכסא ב"ה אומרים אוחז תפליו בידו ונכנס בית הכסא עראי כלומר לקטנים לא כש"כ דשרו:11מתיבי דברים שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן. לענין בית הכסא אתמר אי אמרת בשלמא ב"ה וכו' אסרתי לך כאן בבית הכסא עראי, וטעם שחמור יותר בית הכסא עראי כדאמרינן לקמן משום דאיכא ניצוצות נתזות על רגליו ויצטרך לשפשף שלא להוציא לעז על בניו שהוא כרות שפכה ואין זה דרך כבוד שישפשף בתפלין בידו אלא אי אמרת ב"ש הא לא שרו כלל לא בעראי ולא בקבע ומאי קאמר התרתי לך:12כי תניא ההיא שהתרתי לך לענין טפח וטפחיים תניא וכו' כאן בגדולים כאן בקטנים. וה"ק דברים שהתרתי לך בקטנים גילוי לפניו טפחיים אסרתי לך בגדולים לפניו ולא כלום כאן באיש כאן באשה והתרתי באיש אסרתי באשה אי הכי היינו דקתני עלה דדברים שהתרתי לך וזהו ק"ו שאין עליו תשובה. כלומר יש להקשות כאן בקושיא בהיפך מדין זה ואין עליו מענה ואי אמרת בשלמא בתפלין ק"ו הוא מאי דאמרן לעיל השתא בית הכסא קבוע שרו בית הכסא עראי מיבעיא ואין עליו תשובה דלא מצינו בשום מקום שיהא חמור יותר בית הכסא עראי מבית הכסא קבוע אלא אי אמרת באיש ואשה קא מיירי אמאי אין עליו תשובה דרכא דמילתא הכי איתא דאשה לפניה ולא כלום אלא לאו תפלין והתרתי לך בית הכסא קבוע אסרתי לך בית הכסא עראי:13מכל מקום קשיא השתא בית הכסא קבוע שרו וכו'. כלומר אע"ג דאיתותב רבא א"ר ששת אכתי מה שהקשה לעיל בקו"ח בדוכתיה קאי ומה נתרץ לקושיא זו. ה"ק ב"ה קבוע כלומר לא קשיא מידי דטעמא איכא דבית הכסא קבוע דליכא ניצוצות שרי שאינו צריך לשפשף. ויש ששואלין היאך איפשר דליכא ניצוצות והלא אמרו אי איפשר לגדולים בלא קטנים ונמצא דאיכא ניצוצות בשעה שמשתין. וי"ל דכי אמרינן דליכא ניצוצות ה"מ כשהוא נפנה מיושב דאין מי רגלים כלים אלא מיושב אבל כשמשתין מעומד אינו כלה ואיכא ניצוצות ולפיכך אסרו בעוד התפלין בידו שמא ישפשף הניצוצות באותו יד כדי שלא יראה כרות שפכה ומוציא לעז על בניו שהם ממזרים אבל בית הכסא קבוע דליכא ניצוצות מותר. א"נ י"ל דליכא אלא פורתא ובכי הא פורתא לא גזרו:14הא מלתא תיתי לה בתורת טעמא. כלומר דאע"ג דלכאורה איפכא מסתברא. מ"מ טעמא איכא דהכא איכא ניצוצות והכא ליכא דאי אתית לה בתורת ק"ו, ק"ו שאין עליו תשובה הוא. פירוש דבשום דוכתא לא אשכחן שיהא חמור בית הכסא עראי מבית הכסא קבוע:15הרוצה ליכנס לסעודת קבע מהלך עשר פעמים וכו'. דרך ארץ קמ"ל שלא יצטרך לקום בחצי הסעודה לצורך נקביו ודרך רפואה נמי היא דכל האוכל כשהוא נצרך לנקביו דומה כתנור שהסיקוהו על גבי אפרו:16תני חדא צורר אדם תפליו עם מעותיו באפרקסותו. בשלא הזמינו לתפלין ותניא אידך לא יצור בהזמינו לתפלין משום קדושה:17כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי א"ל הכי אמר שמואל מותר ואפי' אשתו עמו. פירוש שהוא קרוב לשמש מטתו ודוקא בכלי בתוך כלי דלא עדיף מראשותיו משאר הבית דאפי' היו מונחין בשאר מקום הבית ורצה לשמש מטתו בעינן שיהו מונחים כלי בתוך כלי ואדרבא רבותא הוא דתחת מראשותיו סגי בכלי בתוך כלי מאי טעמא דשמירתן יפה להם דודאי תחת מראשותיו משומרין הם ביותר:
