רש"ש על סוטה ז׳ ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סוטה ז׳ ע״א רש"ש על סוטה ח׳ ע״א »

1 סוטה פתח ↗

מִיָּד: ״שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה״, עָל אֵיבְרֵיהּ לְשָׁפָא. וְלָא הֲוָה קָא מְעַיְּילִין לֵיהּ לִמְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא, ״וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ״. וְלָא הֲוָה קָא יָדַע מִשְׁקַל וּמִטְרַח בִּשְׁמַעְתָּא בַּהֲדֵי רַבָּנַן, ״יָדָיו רָב לוֹ״. לָא הֲוָה קָא סָלְקָא לֵיהּ שְׁמַעְתָּא אַלִּיבָּא דְהִילְכְתָא, ״וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה״.

2 תוספות על סוטה פתח ↗

מה להלן בבית דין של שבעים ואחד - קשיא כיון דילפינן מזקן ממרא אית לך למימר גבי סוטה שהמקום גורם כמו גבי זקן ממרא ולכך היו מעלין אותה ללשכת הגזית א"כ פסקו המים המרים מיום שגלתה סנהדרין וישבה לה בחנות כדאמר בפרק היו בודקין סנהדרין דף מא. לפי שלא רצו לדון דיני נפשות לפי שהמקום גורם ובפרק בתרא דמכילתין לקמן סוטה דף מז. אמרינן דרבן יוחנן בן זכאי הפסיקן וקודם גלות סנהדרין אומר בפרק היו בודקין סנהדרין מא. דרבן יוחנן בן זכאי תלמיד יושב לפני רבו היה ולא מקרי רבן ונראה דאיום לא היה מעכב ואם לא היו מאיימין כלל אעפ"כ היתה שותה הילכך היתה נוהגת אפי' לאחר גלות:

1 גמרא מיד שמע ה' קול יהודה. הב"ח מחק מלת מיד. וכן במכות ליתא:

2 תד"ה מה הב'. ולא מיקרי רבן. קשה דהא מסקינן שם דכי קרא ליה רבן יב"ז ע"ש דהשתא. וי"ל משום דרבי שם במשנה קרי ליה בן זכאי ע"ש דמעיקרא. לכן לא מסתבר להו דבמכלתין יקראהו רבן ע"ש דהשתא:

« רש"ש על סוטה ז׳ ע״א רש"ש על סוטה ח׳ ע״א »