רש"ש על סוטה י״א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סוטה י׳ ע״ב רש"ש על סוטה י״ב ע״א »

1 סוטה פתח ↗

״וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק״, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: פָּסוּק זֶה כּוּלּוֹ עַל שֵׁם שְׁכִינָה נֶאֱמַר: ״וַתֵּתַצַּב״ — דִּכְתִיב: ״וַיָּבֹא ה׳ וַיִּתְיַצַּב וְגוֹ׳״. ״אֲחוֹתוֹ״ — דִּכְתִיב: ״אֱמֹר לַחׇכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ״. ״מֵרָחוֹק״ — דִּכְתִיב: ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״. ״לָדַעַת״ — דִּכְתִיב: ״כִּי אֵל דֵּעוֹת ה׳״. ״מָה״ — דִּכְתִיב: ״מַה ה׳ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ״. ״יֵּעָשֶׂה״ — דִּכְתִיב: ״כִּי לֹא יַעֲשֶׂה ה׳ אֱלֹהִים דָּבָר״. ״לוֹ״ — דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר לוֹ ה׳ שָׁלוֹם״.

2 סוטה פתח ↗

״שָׂרֵי מִסִּים״, דָּבָר שֶׁמֵּשִׂים לְבֵנִים.

3 רש"י על סוטה פתח ↗

ונתחכם למושיען - לבקש לנו חכמה כנגדו:

4 סוטה פתח ↗

וּמוֹלִיכוֹת אֵצֶל בַּעְלֵיהֶן לַשָּׂדֶה, וּמַרְחִיצוֹת אוֹתָן, וְסָכוֹת אוֹתָן, וּמַאֲכִילוֹת אוֹתָן, וּמַשְׁקוֹת אוֹתָן, וְנִזְקָקוֹת לָהֶן בֵּין שְׁפַתַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם וְגוֹ׳״, בִּשְׂכַר ״תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם״ זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְבִיזַּת מִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף וְאֶבְרוֹתֶיהָ בִּירַקְרַק חָרוּץ״.

5 סוטה פתח ↗

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹלֵחַ מִשְּׁמֵי מָרוֹם מִי שֶׁמְּנַקֵּיר וּמְשַׁפֵּיר אוֹתָן, כְּחַיָּה זוֹ שֶׁמְּשַׁפֶּרֶת אֶת הַוָּלָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אוֹתָךְ לֹא כׇרַּת שׇׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְגוֹ׳״. וּמְלַקֵּט לָהֶן שְׁנֵי עִגּוּלִין, אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן וְאֶחָד שֶׁל דְּבַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן וְגוֹ׳״.

6 סוטה פתח ↗

״וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדוֹת הָעִבְרִיּוֹת וְגוֹ׳״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: אִשָּׁה וּבִתָּהּ, וְחַד אָמַר: כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ. מַאן דְּאָמַר אִשָּׁה וּבִתָּהּ — יוֹכֶבֶד וּמִרְיָם, וּמַאן דְּאָמַר כַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ — יוֹכֶבֶד וֶאֱלִישֶׁבַע.

1 גמרא לדעה דכתיב כי אל דעות כו'. כצ"ל:

2 שם שרי מסים דבר שמשים לבנים. עפרש"י. ועמש"כ בס"ד במדרש שמות פ"א אות ד':

3 רש"י ד"ה ונתחכם. לבקש לנו חכמה כנגדו. כצ"ל:

4 גמרא אם תשכבון בין שפתים וגו' בשכר כו'. נראה דמפרש האי אם לשמוש אשר עיין רש"י ר"ה ג:

5 שם ומנקט להן שני עגולין כו'. כ"ה בש"ר פ"א:

6 שם וח"א כלה וחמותה. הא דהקדים כלה לחמותה הוא משום לישנא דקרא בת קמה באמה כלה בחמותה מיכה ז ו. והא דלא נקיט ג"כ בת ואמה הוא משום דשם הפסיק בינם בתיבת קמה. ונקיט לישנא דקרא בויקרא יח יז:

« רש"ש על סוטה י׳ ע״ב רש"ש על סוטה י״ב ע״א »