רש"ש על סוטה ב׳ א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

1 סוטה פתח ↗

נִכְנְסָה עִמּוֹ לְבֵית הַסֵּתֶר וְשָׁהֲתָה עִמּוֹ כְּדֵי טוּמְאָה — אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ, וַאֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה. וְאִם מֵת — חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.

2 רש"י פתח ↗

אסורה לביתה - מספק כדילפינן לקמן סוטה דף כח. שלשה ונטמאה אמורים בפרשה וקנא את אשתו והיא נטמאה ונסתרה והיא נטמאה תחת אישה ונטמאה אחד שאסורה לבעל ואחד שאסורה לבועל אם ימות בעלה או יגרשנה ואחד שאסורה לתרומה:

3 תוספות פתח ↗

המקנא דיעבד אין - וא"ת וכי כל היכא דתני ה"א בתחילתן לשון דיעבד הוא והא קתני בסוף אלו עוברין פסחים דף מט. ההולך לשחוט את פסחו ובעבודה זרה פרק השוכר דף סט. המניח עובד כוכבים בחנותו דמסיק בשמעתתא קמייתא דשחיטת חולין דף ג. דמיירי לכתחילה ובפרק ב' דשחיטת חולין דף לז. השוחט את המסוכנת ובפרק קמא דביצה דף ו: השוחט את התרנגולת ומצא בה ביצים גמורות ויש לומר דכל היכא דאיכא למיתלי בלישנא דייק הכי כגון הכא ובריש פ"ב דשחיטת חולין דף כז. והתם נמי בפ' קמא דף טו: השוחט במגל יד ובפ' קמא דביצה דף ז: השוחט חיה ועוף יחפור בדקר ובפ' חבית שבת דף קמז. הרוחץ במי מערה או במי טבריא ותימה היכי דייק מהכא דאסור לקנאות אמאי לא מתרץ המקנא שבא כדמתרץ בפ"ק דביצה דף ז: ועל כרחך אית לן למימר דהכא ממשנה יתירא דייק כדפרש"י:

1 במשנה נכנסה עמו לבה"ס ושהתה עמו כו'. כצ"ל:

2 רש"י ד"ה אסורה לביתה. שלשה נטמאה כו' וקנא את אשתו והיא נטמאה. והיתה אם נטמאה. תחת אישה ונטמאה. כצ"ל עי' לקמן בפ' כשם:

3 תד"ה המקנא דיעבד. והא קתני בסוף א"ע ההולך לשחוט א"פ. ק"ל דהתם ודאי דיעבד הוא דלכתחלה ה"ל לבער את חמצו קודם הילוכו:

רש"ש על סוטה ב׳ ע״ב »