רש"ש על סוטה ל״ד

1 גמרא הרימו לכם כו' למספר שבטי ישראל למען תהיה כו'. כצ"ל. ותיבות וגו' וכתיב שבינתיים למחוק וכן ליתנייהו בע"י. והנראה מפרש"י כאן דהאי והרימו כו' איננו ממצב רגלי הכהנים אלא אדרבה ציוום להרים ממקום אחר בכדי לתתם תחת מצב רגליהם כדמפרש לקמן בפסוק ט'. שוב האיר ה' את עיני וראיתי בתוספתא דמסיימא הכא על הא דהרימו כו' והנחתם אותם תחת מצב רגלי הכהנים הרי מפורש כמש"כ. ושני זכרוני אבנים עשו. א' באבנים הללו כדכתיב הכא. וא' באבני המלון כמבואר בסה"פ. ויהיה פי' ויעשו כו' כאשר צוה יהושע בפסוק ח על אלו האבנים דלא מצינו במקרא דצוה עליהם ה'. וישאו כו' כאשר דבר ה' קאי על האבנים שלקחו ממצב רגלי הכהנים אשר צוה ה' עליהם ברה"פ. וזה דלא כח"א ומהרש"ל לקמן לה ב ברש"י ד"ה בגלגל:

2 רש"י ד"ה וכיון שנטבלו. בכניסתן לתוכו כו'. כצ"ל:

3 תד"ה טורטני. והאשכול נתון בחבלים ועל כל מוט כו'. הגהת רש"ל כאן אינה מובנת ולל"צ:

4 בא"ד ירושלמי כו' ע"ד דרי"ש דו אמר לשונות כפולין הן כו' ע"ד דר"ע דו אמר לשונות רבויין כו'. כצ"ל. עי' לקמן ר"פ משוח תד"ה ה"ק ולעיל כד ב ד"ה וריו"נ בסופו:

5 גמרא מ"ס אדם קל. עיין פרש"י ותוס'. וכה"ג עי' ברכות ר"ד נ בתוס':

6 שם וכי אדם זה בורר כו'. מלת זה ליתא בע"י:

7 שם ד"א אחימן בנה כו'. רש"י ביומא מחק ד"א:

8 רש"י ד"ה לבושתה. אותה שאילה כו. כצ"ל או למחוק תיבת שאילה דכן ליתא בע"י:

9 תד"ה כחנייתן. ורוחב הירדן לא היה כ"א חמשים אמה. המציינים לא הראו מקורו. ובני הרב כו' מוה' מתתי' שי' הראני שכ"ה בספרי ואתחנן פיס' כט ובמדרש קהלת בפסוק כי לא לקלים המרוץ:

10 בא"ד היה אורכו קרוב לאלף ות"מ פרסאות באורך כצ"ל בבי"ת הירדן. עי' הגהת רש"ל ורש"א. והוא משום דק"ל דהרי החשבון מצומצם. ול"נ ליישב הגי' שלפנינו. דהנה נניח למשל דעשרים שורות אנשים הכילו מאה אמה וגם בכדי אויר אחד שבין השורות. ובכ' שורות הלא נמצא י"ט אוירים. ואם תחלקם לשנים בכדי שיעמדו אלו אצל אלו במלא רוחב הירדן לא יהיה אלא י"ח אוירים והיינו מאה אמה מכוונות ובכ' שורות דלאחריהם אם תחלקם כמו כן יפחתו שני אוירים וכן בכולן. ואף שנגד זה יצטרכו להרחיק א"ע באורך הירדן זה מזה. אולם דעת לנבון נקל שאינו דומה החלל שבין פניו של זה לאחוריו של זה כשמהלכים. להחלל שבין צדדיהם. ונכון בס"ד:

11 תד"ה בזה בסופו. יכול להיות בשיעור ס' רבוא כו'. כצ"ל: