רש"ש על סוטה כ״ה

1 גמרא אבע"ל עוברת על דת צריכה התראה כו' ת"ש ארוסה כו' ת"ש אלמנה כו' ת"ש ואלו שב"ד מקנין להן. ק"ל לפי מה שפסק הרמב"ם בריש ה"ס דקינוי הוא אפי' על שנים כא' ואפי' הם שני אחיה או אביה ואחיה. והרבותא הוא אף דמותרת להתיחד עמם אם מפני שהם ב' ואם מפני שהם אביה ואחיה ע"ש במל"מ. וא"כ מאי פשיטותא מכל הני דילמא מיירי בכה"ג וכבר נדפס קושי' זו בשמי בס' יהגה חכמה בסי' ע"ט:

2 תד"ה בה"א. וא"ת מ"ש מתניתין מפלוגתא דר"ה ור"י כו'. עמש"כ לקמן בר"פ מי שקנא ע"ד אלו בס"ד:

3 תד"ה ב"ה סברי. דומיא דעיר ואילן כו' קוצץ ואינו נותן דמים. כצ"ל:

4 תד"ה לאו. והני דר"ש כו' ול"א אלא במקום מצוה כו'. כ"ה להדיא במנחות קא ב בשלמא פרה כו' מצוה לפדותה כו':

5 בא"ד והא דאמר גבי שופר של עבודת כוכבים כו' אפילו רבנן מודו כו' ופרה חבת הקדש מהני. וקשה הא דאמר שם קב ב מדאר"ש כה"ע לזרוק כזרוק דמי כה"ע לשרוף נמי כו' נותר ופרה אמאי מטמא ט"א כו' דמשמע דדוקא לר"ש מקשה:

6 תד"ה מיתיבי. ר"ש בן אלעזר כו'. כצ"ל בל"י: