רש"ש על סוטה ל״ז

1 רש"י ד"ה שכבר נאמר לוי למטה. נגד הכהנים הלוים. כצ"ל בל"ו וכן בתוס':

2 תד"ה מאי. האי דלא מייתי מתני' כו'. לכאורה טפי הל"ל דניחא ליה לאתויי ממילתא דרבי גופיה. אבל נראה דהם מפרשים דהפכו פניהם כו' אינו מסיומא דרבי אלא סתמא דברייתא היא ולדברי הכל. והא דקאמר מאי על ר"ל הא דכתיב ונתת את הברכה על הר גריזים כו' דמשמע עליהם ממש ולא כלפי. וכ"נ מהירושלמי שהביאו. וא"ש מאי דל"א כאן רבי לטעמיה כדאמר במנחות בב' המקומות שהביאו התוס' לקמן:

3 בא"ד ושאני הכא דגזה"כ כו' ובדיעבד מכשר כו' דומיא דההיא דפ' שת"ה כו'. נראה דדומיא קאי על מש"כ דגזה"כ היא דהתם נמי טעמא איכא כדמסקי. והא שכתבו דלכתחלה על ממש ובדיעבד מכשר בסמוך. הוא מוכח מהא דהקומץ רבה שהביאו לעיל:

4 רש"י ד"ה כללות. באוהל מועד פירשה. הס"ד. ומה"ד ונשתלשו עד הלכך תרי נינהו:

5 רד"ה א"ר משרשיא. נמצא כאו"א ערב כו' של כל אחד ואחד. כצ"ל:

6 תד"ה ונשתלשו. י"ל משום סיפא נקט לה דבעי למימר אין לך כו'. לולי דבריהם ה"נ דהאי ואין לך כ"ד כו' אינו מדר"ע אלא הוא סיום דר"ש דברייתא דלעיל רק הש"ס הוא דאפסקיה עם ובפלוגתא עד מואב ור"ש שינה לשונו מדברי ת"ק דלשיטתיה אין מצוה פחותה ממ"ח בריתות ויש מהן מס"ד ס"ד אותן ארורים שבה"ג ובה"ע ונכון בס"ד וכ"נ מהתוספתא להדיא שזהו סיום דר"ש. ועוד קצת ראיה דבחגיגה וזבחים דמייתי שם פלוגתת רי"ש ור"ע ליתא להך סיומא:

7 תד"ה רשב"י. דעל הדבר הזה קרע יאשיהו כו'. כצ"ל:

8 תד"ה אמר ר"מ. ההגה"ה שבגליון ממהרש"ל משובשת וצ"ל תחת קע"ג. קע"ז. ותחת שלשים. שמונים. צא וחשוב ותמצא שכ"ה וגם ברש"ל עצמו הוא משובש. ובסה"ד תחת ותקנ"ה צ"ל ותק"נ: