רש"ש על סוטה מ״ח

1 רש"י ד"ה תחלה. בשעריך זה מע"ש כו'. פי' זה ל"מ כעת לא בספרי ולא במפרשים. וביבמות פו אדרבה ילפינן דהאי לא תוכל לאכול בשעריך משתעי נמי במ"ע מן בשעריך דכאן מה להלן מ"ע כו' ע"ש:

2 רד"ה מפריש ת"מ ונותנה לכהן. משום דאית ביה עון מיתה כו' גזירה דלמא כו' אכיל ליה. ול"ד להא דאיתא ביבמות צט ב במשנה ומוכרין אה"ת כו' וכן שם ק ב ומוכר התרומה. דהתם מה"ת יקילו לאכלה כיון דספקים הם אבל הכא יבואו לומר דקים להו לרבנן דרובן מעשרין הם:

3 בא"ד אבל מע"ר ומ"ע כו' ואין בהם אלא גזל כהן. אולי ט"ס וצ"ל גזל השבט. או אפשר שכתב אליבא דר"א ב"ע ובתר דקנסינהו עזרא עי' כתובות כו:

4 גמרא א"ר יצחק בית המסובך בארזים כו'. גי' רש"י רב יוסף וכ"נ שהיה גי' המהרש"א. ונראה מפרש"י דר"י מפרש מלת עירה לשני מובנים מלשון עיר ומלשון ערה וחורבן וכה"ג עיין בביאור פ' וישלח בפסוק ותמנע היתה פילגש בשם הרשב"ם וזה דלא כמהרש"א בח"ה ובח"א:

5 גמרא ויהי לדרוש אלהים בימי זכריהו המבין בראות האלהים. כצ"ל:

6 שם לא בנביאים. גי' הע"י בנביאות. וישר:

7 שם משחרב בהמ"ק ראשון בטלו ערי מגרש. עיין פרש"י. הנה זה לא יתכן לפרש שלא קלטו בימי ב"ש. דמ"ט לא יקלוטו. וגם א"א לפרש שלא ישבו בהם הלוים דהרי בעזרא ב א כתיב וישובו כו' איש לעירו ושם מפסוק ל"ו עד מ"ג חשב בהשבים גם הכהנים והלוים. ואולי ר"ל שבטלו קצתם דלא ישבו בהם. ולכאורה הייתי רוצה לפרש ששינו את המגרשים לעיירות או איפכא. אבל הדרנא בי דכיון דיש איסור לשנות כדאיתא סוף ערכין למה הותר בב"ש:

8 שם מאי זיפים כו' ור' אלעזר אומר כו'. כצ"ל בלא י':

9 רש"י ד"ה בימי זכריהו. והוא בנו של יהוידע כו'. עי' מהרש"א בח"א מה שתמה ע"ז. ולפירושו בד"ה דזה עזיהו צ"ל דויהי לדרוש אלהים פירושו דהיתה דרישת אלהים בעם בימי זכריהו דהוא עוזיהו ודוחק. גם מה שפי' שם בראות האלהים מלשון יראה קשה דלפ"ז היה ראוי להיות מתג בב' למשך היו"ד:

10 רד"ה שתי ככרות. עד שמגעת פני זל"ז כנוף כו'. כצ"ל והוא מלשון נוף של אילן: