רש"ש על סוטה כ״ז א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על סוטה כ״ו ע״ב רש"ש על סוטה כ״ז ע״ב »

1 סוטה פתח ↗

מֵיתִיבִי: נוֹשֵׂא אָדָם דּוּמָה! אָמַר רָבָא: וְתִסְבְּרָא נוֹשֵׂא לְכַתְּחִלָּה?! אֶלָּא: אִם נָשָׂא, תְּנִי נָמֵי: ״בַּת דּוּמָה״.

2 תוספות פתח ↗

רב אשי אמר כשם שחיגרת וגידמת אינה שותה דכתיב והעמיד הכהן את האשה - תימה לר"י מאי שנא הכא דממעט מוהעמיד חיגרת וגבי ערכין דכתיב והעמיד והעריך לא ממעט אלא גוסס בפ"ק דערכין דף ד. וכן העמדה דכתיב בקדשים בעלי מומין דאמרי' בפרק השוחט חולין ל. שחטה ועדיין מפרכסת דבת העמדה והערכה היא וגבי יבם כתיב דברים כה ועמד ואמר ואפ"ה חליץ נחתכו רגליו למטה מן הארכובה מיהו מחליצה לא תקשי דהתם מפרש טעמא משום דכתיב בה מעל רגלו ועיקר קרא דועמד ואמר כדדריש ליה בספרי מלמד שאינו אומר דבריו אלא בעמידה ותירץ מדרבי רחמנא בן חדש לערכין ש"מ דאהעמדה ממש לא קפיד רחמנא וכן בהמה בעלת מום עיקרה לפדיון עומדת ולא חילק בה הכתוב בין בעלת מום אפי' נשברו או נחתכו רגליה דלא עדיפא מאדם דלא קפיד קרא אעמידתו:

1 גמרא אלא אם נשא תני נמי בת דומה. ק"ל כיון דתני אם נשא תו לא איצטרך לשבושי דומה דהא אפי' ריו"ח מודה דאם כנס לא יוציא כמש"כ התוס':

2 תד"ה ר"א. וגבי יבם כתיב ועמד כו'. תמיהני דהא איתא במו"ק ס"ד כ"א אלא מעתה ועמד ואמר כו' והתניא בין יושב כו' א"ל התם לא כתיב ויעמוד כו' וע"ש בתוס' דועמד ואמר לישנא בעלמא הוא כמו עמדו וקדשו ע"ש וא"כ לק"מ מהתם וצ"ע:

« רש"ש על סוטה כ״ו ע״ב רש"ש על סוטה כ״ז ע״ב »