רש"ש על מגילה כ״ה

1 גמרא תנא דבי ר"י בישראל כו'. עתוי"ט מה שהביא בשם הערוך אמנם בירושלמי הגי' גם בתדר"י ארמית ונסתר פירושו:

2 במשנה רא"א א"מ בהודע א"י. התוי"ט הביא מהלבוש דהטעם הוא משום דכתיב שם אביך האמורי כו' ע"ש ול"נ סמך לפירושו מהא דאיתא בסנהדרין מד ב בשעה כו' אביך האמורי כו' אמרה כו' רבש"ע כו' וסוד אחר אל תגל והקב"ה לא השיבה כלום:

3 גמרא ויש לא נקרין ול"מ. הגר"א ז"ל מח"ז ועמש"כ במהדורות לס' נת"ע דף קיג ב לקיים הגי' בדרך נכון בס"ד:

4 רש"י ד"ה המכנה בעריות. ברעתי ברעתם הל"ל כו'. עי' מנ"ש שם:

5 בא"ד וימירו את כבודם כבודו הל"ל. כ"נ דצ"ל:

6 רש"י ד"ה ומעשה עגל הראשון. עד ואשליכהו באש. ע"כ ט"ס יש כאן דלקמן איתא איזה מעשה עגל השני מן ויאמר משה כו':

7 תד"ה הכל. כדכתיב ואל יתהלל חכם בחכמתו כו' הגבור בגבורתו כו' עשיר בעשרו כי אם כו'. כצ"ל:

8 תד"ה אין מפטירין. וקי"ל כר"י. עי' לקמן לא בגמרא:

9 גמרא ולשתות את מימי שיניהם. לפנינו במלכים וישעיה ליתא למילת מימי וכן ברא"ש ועמ"ש:

10 שם ואנחי' בשי"ן תיו שלך. כ"ה בע"י:

11 שם שרי לי' לבזויי' בגימ"ל ושי"ן. עט"א שהקשה כיון דקי"ל סקילה חמורה כו' ונ"ל מגז"ש כו' וליתא לדרשה דר"מ כו'. לכאורה לדידן דלא קי"ל כר"א דאמר פנוי כו' עשאה זונה נ"ל שפיר מלזנות דאיירי בזיקת הבעל ע"ש נא יכול אפילו פנויה הא לזנות כתיב כדר"א כו' אבל ז"א דגם לרבנן מלזנות אין ראיה עי' יבמות סא. ועי' בתוס' דסנהדרין נ ב בד"ה ת"ל והגמרא דקאמרה כר"א לאו דוקא ולרווחא דמילתא אולם קושייתו איננה לפמש"כ התוס' שם בסד"ה כשהוא דלכ"ע איתא הך דרשא דר"מ ע"ש וכ"כ הר"ן בס"פ אלו עוברין כפי' גי' הד"ת:

12 רש"י ד"ה אלא כבידו. של ריעי שהיה בו. כ"ה בע"י:

13 רש"י ד"ה בגימ"ל. ורבותי מפרשים גייופא שטייא. כ"ה שם ומלת שייטא ליתא: