רש"ש על מגילה י״ג

1 גמרא ע"ש שכפר בע"ז. היינו כדאמרי' לקמן יט מה ראה מרדכי דאיקני בהמן דשוי נפשיה ע"ז:

2 שם ואשתו היהודיה כו'. אשר לקח מרד וכי יהודי' שמה והלא בתיה שמה ואמאי ק"ל יהודי' כו'. כ"ה בע"י:

3 רש"י ד"ה ה"ג וישא בתיה. ולכך נשתנה שמם כו'. כ"נ דצ"ל:

4 רש"י ד"ה שגלה מעצמו. עמש"כ בב"מ סב וכוונת התוס' נ"ל מדלא כתיב הוגלה דהיה מבואר שהוא מבנין הפעל אלא כתב הגלה דרשינן הכתיב הגלה מהפעיל והקרי שהוא מהפעל יחד דהיינו שהגלה א"ע וכזה כתבתי בסוכה נה ע"ש:

5 רש"י ד"ה עביד משתיא. חוזר כו' ולא הועיל מדסמיך לה כו'. כ"ה ברש"י שבע"י:

6 גמרא לא יגרע מצדיק עינו כו'. עח"א וחכם עדיף מנביא כי כן מבואר בב"ר פע"א וע"ע ר"פ נשא:

7 שם א"ל ומאי רמאותי'. כ"ה בע"י ובגמ' דב"ב:

8 שם אמר רבה בר לימא משמיה דרב. וכן מצאנו בר"ה ד:

9 רש"י ד"ה מסרתן. והוא צניעות שלא יתפרסם הדבר כו'. תימה שהרי הגמרא אומרת טעם אחר השתא מיכספא אחתאי ולעד"נ דהצניעות היא שלא גלתה ליעקב שדעת אביה להחליפה והיה יעקב משתמר בזה שלא יבא לכך והא הצניעות דשאול ואסתר נמי היתה השתיקה וכן בב"ר פע"א רחל תפסה פלך שתיקה ועמדו כל בניה כו' ע"ש:

10 רש"י ד"ה ואם הגיס. באין לידי עניות. דסיפי' ילכדון בחבלי עוני: