רש"ש על מגילה ל׳

1 גמרא רב אמר מקדימין דא"כ כצ"ל בצרי להו י"ש. עט"א שהקשה דלרבנן דס"ל שואלין ל"י קודם וילפי מהא דמשה עומד בפ"ר כו' א"כ ה"ל ל"א יום עם יום המעשה ולמה סגי לקרות פ"ש בר"ח דלא הוי רק ל"י עם יוהמ"ע ותירץ דיוהמ"ע של ר"ח ניסן כיון דלילה א"ר לה הוה נמי בכלל החשבון ותימה דסוף סוף כיון דילפי מהא דמשה ושם גם מקצת יוהמ"ע א"ר עד בה"ע כמש"כ בעצמו ואפ"ה הוה ל"י זולתו:

2 שם א"ש בה. ופרש"י האי בתוכה כו' תוך שבת עצמו וכן בנגעים פ"א מ"ד בסופה תני ח"ל בתוך השבת והכוונה דוקא ביום שבת עצמו ע"ש:

3 שם כיון דאיכא מוקפין כו'. עט"א ועי' בהגר"א ז"ל סי' תרפ"ח סקי"ח ובמש"כ בס"ד בס' עליית אליהו בסוף המכתבים ויש שם השמטת הדפוס וכצ"ל וכפי סוגיית הגמרא בריש מכילתין וברפ"ב בפי' נזכרים דהיינו קריאת כו':

4 שם איתמר נמי ארחב"א כו' פורים שח"ל בשבת מקדים כו'. כצ"ל:

5 רש"י ד"ה אבל בזמן כו'. בצרי להו יומי לשולחנות. כצ"ל:

6 רש"י ד"ה שניה להפסקה. עי' מהרש"א בכוונת דבריו אך לפ"ד סיומו ובתוך שבוע שלאחריה יהא פורים לא א"ש:

7 גמרא מסייע ליה לר"ה. עט"א ומש"כ דהא בתענית של מעמדות ל"ש כנופיא כו' תמוה דמה לו לכ"ז כיון דמפורש במשנה דהיו קורין בשחרית ובמוסף. גם מש"כ דלפי' ש"מ דלא היה תפלת מוסף במעמדות לק"מ ע"ש. לכאורה מ"מ יקשה כיון דהיה להם קריאה במנחה ולייתי ס"ת כבשאר תענית ובפרט לפי' הרמב"ם והרע"ב דהוה נמי קריאה בנעילה כמ"ש התוי"ט שם במ"ג אבל ל"נ דל"ק כלל ממעמדות הואיל דלא היתה אלא לאנשי מעמד בלבד ולא נתבטלה קריאה דיומא משאר העם משא"כ תעניות יש בהן השוין בכל הצבור עתוי"ט מ"ד ד"ה בתעניות:

8 תד"ה ושאר. והא שאנו מוציאין ס"ת כו'. כצ"ל: