רש"ש על מגילה ו׳

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 גמרא גדול הוא בששך. עפרש"י וכן נמצא במקרא ירמיה כ"ה ונ"א:
2 שם ולמה נקרא שמה טבריא כו'. בב"ר רפכ"ג איתא דנקראת טבריא ע"ש טיבריאוס קיסר ע"ש:
3 שם רבא אמר רקת שמה כו'. עט"א ובמשכ"ע בק"א דהאי כי נח נפשי' דר"ז סתמא דגמרא קא"ל וכה"ג כ' התוס' לקמן י ד"ה דכ"ע ובב"מ ר"ד מ והר"ן לקמן בפ' בני העיר על הא דאמר עולא לישתמש אינש במאן דתני ארבעה כו' ובמהרש"א לעיל על הא דפרט לטבריא שימה חומתה ועי' סנהדרין כה ב ברש"י ד"ה אפי' במדבר וכה"ג בד"ט ועמש"כ בב"מ טז ב:
4 שם טמוני זו טרית. אולי דריש טמוני מלשון מטמון שהוא דבר חשוב וכעין שפרש"י בשפוני:
5 שם והיא היתה יתד תקועה. נראה משום דאמר נביא עלה תעקר לכן קאמר לשון תקועה שהוא היפך עקירה:
6 שם היו קורין אותה אחידת כו'. כצ"ל וכ"ה בע"י:
7 שם והיה כאלוף ביהודה כו' שעתידין שרי יהודה ללמד כו'. נראה דדריש מן כאלוף פי שנים מלשון אלופים שהוא מין שררה ומלשון ואאלפך חכמה איוב לג שהוא לשון לימוד:
8 רש"י ד"ה והיה אדום. ועקרון תהי' בית תלמוד כירושלים. כצ"ל בכ"ף:
9 רש"י ד"ה לשם. עיר שכבשו בני דן. יהושע יט מז:
10 גמרא ל"ק הא במילי דידיה כו' ואב"א שעה משחקת לו שאני. ולפ"ז צ"ל דר"ד ב"מ דקאמר ואם לחשך כו' אלא אל תתחר כו' כמרעים חדא מתרי ותלת טעמי נקט:
11 שם אי ת"ק קשיא מתנות. כצ"ל:
12 שם ותנא מ"מ וה"ה כו'. דהא בהא תליא עי' לעיל ד ב:
13 תד"ה מסתבר. ודייק טעמא כו' יסוד מזבח העולה וגו' וקשה כו'. כצ"ל:
14 בסה"ד א"נ כו' לא חזינן כו' המזבח כשר כו'. כצ"ל ועט"א: