רש"ש על ברכות ס״א

1 גמרא אלא מעתה בהמה דלא כתיב בה וייצר כו'. עיין רש"א בח"א ותירוצו מגומגם ולענין קושייתו נ"ל דמה שהיא הולכת בטבע ברייתה שלא להזיק ולסור למשמעת האדם למלאכה ולחרישה ולמשא וכיוצא זה נקרא יצר טוב :

2 שם ויבן כו' מלמד כו' שכן בכה"י קורין כו'. לכאורה המ"ל שכן בלשון ארמי קורין לשער בנייתא. וכדלעיל ח' כמשחל בניתא:

3 רש"י ד"ה עם הארץ. משנה זו כו'. עמש"כ בשבת פ"ג ב' :

4 רש"י ד"ה ל"א נעור הישן. הקיבה ונמצאו כו'. עי' באורי הגר"א ז"ל ליו"ד סי' ל"ג סק"ז:

5 רש"י ד"ה ובזמן שהשכינה שורה. שבהמ"ק קיים. וביומא ספ"ק אמרי' דשכינה לא שרתה בבית שני. וכ"מ לקמן דר' יוסי בברייתא ראשונה אמר לישנא דשריית שכינה ור' יהודה בברייתא הב' אמר לישנא דבהמ"ק קיים. והיינו דא"ב מקדש שני דלר' יוסי מותר ולר"י אסור. ואל תתמה דלפי מש"כ לא יהיה דין דמשנתינו לר"א בריה דרחב"א אלא בבית ראשון. ועי' בתוי"ט פ"ג דפרה מ"ג ד"ה וזרקו: