רש"ש על ברכות י״ב

1 גמרא פתח בדנהמא וסיים בדתמרי דאפילו כו'. מה שהוסיפו בד"ח תיבת יצא הוא ללא צורך לפי סגנון הלשון. שוב בינותי שהגיהו כן מדברי המהרש"א:

2 רש"י ד"ה וסיים במעריב. כשאמר מה"ע נזכר כו'. ברש"י שאצל הרי"ף הגי' טעה וכצ"ל כאן:

3 שם תד"ה משום. דשחיטת התמיד משיעלה עה"ש. עמש"כ במגילה כ' :

4 תד"ה לא. ור"י היה אומר לחומרא כו'. עי' בגה"ש להגרע"א ז"ל. ולכאורה נראה ראיה להר"י מדלעיל י"א ב' הלכך לימרינהו לכולהו. אך לפי מש"כ הר"ן בפ' ע"פ גבי הסבה דד' כוסות יש לדחות ועי' לקמן ס' א' כח דהתירא עדיף ליה. ועי' תוס' ר"ה ל"ג א' הביאם המ"א סי' רט"ו סק"ו ויתיישבו שפיר דבריהם דהכא:

5 במשנה מזכירין יצ"מ כו'. התוי"ט דקדק מדוע ל"ת זוכרין. ול"נ דאי תנא זוכרין ה"א דיצא בהרהור כדאמרי' מגילה י"ח זכור יכול בלב להכי תנא מזכירין דמשמע שיאמרו בפה ובזה יהא מזכיר גם את חבירו השומע שיאמר גם הוא כה"ג כתב בעצמו ריש תענית וכדאמר ראב"ע שתאמר יצ"מ. וכן מסיק הש"א בתשו' י"ג דאינו יוצא בהרהור ע"ש. ותנא לישנא דקרא נקיט למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים***: