רש"ש על ברכות ט״ו

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על ברכות י״ד ע״ב רש"ש על ברכות ט״ז ע״א »

1 סנהדרין פתח ↗

הַכּוֹבֵשׁ אֶת נְבוּאָתוֹ, וְהַמְוַותֵּר עַל דִּבְרֵי נָבִיא, וְנָבִיא שֶׁעָבַר עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ – מִיתָתָן בִּידֵי שָׁמַיִם. דִּכְתִיב: ״וְהָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע״. קְרִי בֵּיהּ: ״לֹא יַשְׁמִיעַ״, וּקְרִי בֵּיהּ: ״לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי״. וּכְתִיב: ״אָנֹכִי אֶדְרֹשׁ מֵעִמּוֹ״ – בִּידֵי שָׁמַיִם.

1 מכות פתח ↗

כׇּל אוֹתָן אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה הָיוּ מְגוּלְגָּלִין בָּאָרוֹן, עַד שֶׁעָמַד מֹשֶׁה וּבִקֵּשׁ עָלָיו רַחֲמִים. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי גָּרַם לִרְאוּבֵן שֶׁיּוֹדֶה – יְהוּדָה, ״וְזֹאת לִיהוּדָה... שְׁמַע ה׳ קוֹל יְהוּדָה״.

2 רש"י פתח ↗

בד"א – דקטן לכתחלה לא בקטן שלא הגיע לחנוך אבל הגיע לחנוך אפי' לכתחלה שרי. הגיע לחנוך מצות כגון בן תשע ובן עשר כדאמרינן ביומא פרק בתרא ד' פב.:

1 גמרא שמע השמע לאזניך כו'. עי' תוי"ט. ול"נ כיון שמצאנו שורש זה גם בפיעל הדגוש וישמע שאול כו' ש"א ט"ו וכ"ג ס"ל דהכא הכוונה קרי ביה שמע וכן בסנהדרין פ"ט א' קרי ביה לא ישמיע ר"ל ג"כ דקרינן ישמע מבנין פיעל וקרי ביה ר"ל פרש בו כה"ג מצינו רבות ובחדושי למכות פ"ב כתבתי ג"כ כעין זה:

2 רש"י ד"ה בד"א. כגון בן תשע כו'. עי' ערכין ב' ב' תד"ה שהגיע לחינוך :

1 ברכות פתח ↗

גְּמָ׳ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי? מִשּׁוּם דִּכְתִיב ״שְׁמַע״ — הַשְׁמַע לְאׇזְנְךָ מָה שֶׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ. וְתַנָּא קַמָּא סָבַר, ״שְׁמַע״ — בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאַתָּה שׁוֹמֵעַ.

2 תוספות על ערכין פתח ↗

שהגיע לחינוך - פלוגתא היא בפרק ח' דיומא דף פב. חד אמר כבר שית וחד אמר כבר תמני וי"א כבר תשע כבר עשר שמחנכין אותו למצות ל"ה. ולא נהירא דהתם בחינוך קטן להתענות איירי אבל בשאר מצות כל אחד ואחד לפי דרכו כדאשכחן לעיל גבי לולב וסוכה ותפלין:

« רש"ש על ברכות י״ד ע״ב רש"ש על ברכות ט״ז ע״א »