רש"ש על ברכות ד׳ א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על ברכות ג׳ ע״ב רש"ש על ברכות ד׳ ע״ב »

1 ברכות פתח ↗

וְאִידַּךְ, כָּךְ אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא חָסִיד אֲנִי? שֶׁכָּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב יוֹשְׁבִים אֲגוּדּוֹת אֲגוּדּוֹת בִּכְבוֹדָם, וַאֲנִי יָדַי מְלוּכְלָכוֹת בְּדָם וּבְשָׁפִיר וּבְשִׁלְיָא כְּדֵי לְטַהֵר אִשָּׁה לְבַעֲלָהּ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כָּל מָה שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, אֲנִי נִמְלָךְ בִּמְפִיבֹשֶׁת רַבִּי, וְאוֹמֵר לוֹ: ״מְפִיבֹשֶׁת רַבִּי, יָפֶה דַּנְתִּי? יָפֶה חִייַּבְתִּי? יָפֶה זִכִּיתִי? יָפֶה טִהַרְתִּי? יָפֶה טִמֵּאתִי?״, וְלֹא בּוֹשְׁתִּי.

1 גמרא יפה טהרתי יפה טמאתי. נראה דגם איסור והיתר נכללו בזה כי טהור וטמא יאמרו גם על מותר ואסור כמו דג טמא שבלע דג טהור בכורות פ"א מ"ב ורבות כן. וכן במקרא:

« רש"ש על ברכות ג׳ ע״ב רש"ש על ברכות ד׳ ע״ב »