רש"ש על ברכות כ״ד ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על ברכות כ״ד ע״א רש"ש על ברכות כ״ה ע״א »

1 רש"י פתח ↗

הרי זה מנביאי השקר – דכתיב ויקראו בקול גדול מלכים א י״ח:כ״ח:

2 רש"י פתח ↗

אלא עטוש אעטוש קשיא – דאין עטוש אלא לאונסו:

3 ברכות פתח ↗

רַבִּי אַבָּא הֲוָה קָא מִשְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה דַּהֲוָה קָא בָּעֵי לְמִיסַּק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: כׇּל הָעוֹלֶה מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פׇּקְדִי אוֹתָם נְאֻם ה׳״. אָמַר: אֵיזִיל וְאֶשְׁמַע מִינֵּיהּ מִילְּתָא מִבֵּית וַועֲדָא, וַהֲדַר אֶפֹּיק.

1 רש"י ד"ה ה"ז מנביאי השקר. נ"ל דהד"א ושייך לדבור דלעיל ומגביה הרבה ה"ז מנביאי השקר דכתיב כו'. ובא לחלק בין משמיע קולו למגביה קולו בתיבת הרבה שהוסיף:

2 רש"י ד"ה אלא עטוש. דאין עטוש אלא לאונסו. ולענ"ד הנל"פ כיון דאמר סימן רע לו ע"כ איירי לאונסו דלרצונו לא שייך לומר שהוא סימן:

3 גמרא שנאמ' בבלה יובאו כו'. עי' בתוס' כתובות ר"ד קי"א:

« רש"ש על ברכות כ״ד ע״א רש"ש על ברכות כ״ה ע״א »