רש"ש על ברכות י״ד א

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מפרשים:
1 גמרא ימים שהיחיד גומר בהן אה"ה כו'. לענ"ד הנל"פ דאתי לאפוקי הלל דע"פ שהפסח היה טעון הלל בשחיטתו ואיננו בפחות מעשרה עי' פסחים ס"ד ב' ור"ל דהלל זה כיון דליתיה ביחיד אינו חמור כ"כ לענין הפסקה עי' ל' תר"י ובזה לא נצטרך לדברי התוס' בערכין י' א' ד"ה י"ח ימים דכיון דאמר שהיחיד גומר כו' איך שייך למיחשב ע"פ דליתא אלא בצבור: