רד"ק על דברי הימים א׳ ח׳

« רד"ק על דברי הימים א׳ ז׳:ל״ב רד"ק על דברי הימים א׳ ט׳:א׳ »

1 רד"ק על דברי הימים א׳ פתח ↗

ויערשיה ואליה וזכרי בני ירחם. מצאתי בדרש שמ"ר מ,ד שזה אליה הוא אליה הנביא, וארבע שמות היו לו; ואלה השמות מפרשם עליו כמו שכת' בדרש ההוא. ומבני בנימין היה, כי אלה התולדות תולדות בנימין הם כמו שאומ' לעיל ח,א; אם כן לדברי בעל הדרש הזה פנחס אינו אליהו. ומצאתי גם כן בסדר אליהו רבה יח ובבראשית רבה עא,ט: אמ' להם "רבותי, עד מה אתם חולקים עלי? איני אלא מזרעה של רחל!" אמרו לו "תן סימן לדבריך". אמ' להם "לא כן כתוב בספר יוחסין: 'ואליה וזכרי בני ירחם'?":

27 שמות רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר, רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם, זֶה אֶחָד מִשִּׁבְעָה בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּקְרְאוּ לָהֶם שֵׁמוֹת, יֵשׁ שֶׁנִּקְרְאוּ לוֹ אַרְבָּעָה זֶה אֵלִיָּהוּ, בְּצַלְאֵל שִׁשָּׁה, וִיהוֹשֻׁעַ שִׁשָּׁה, וּמשֶׁה שִׁבְעָה, מָרְדְּכַי שְׁנַיִם, דָּנִיֵּאל חֲמִשָּׁה, חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה אַרְבָּעָה, אֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת אֵלִיָּהוּ יְרוּשַׁלְמִי הָיָה וּמִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הָיָה וּמִכְּרַךְ שֶׁל יְהוּדָה הָיָה, וּבִשְׁנֵי שְׁבָטִים הָיָה חֶלְקוֹ, חֲמִשָּׁה בְּבִנְיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע יח, כח: וְצֵלַע הָאֶלֶף וְהַיְבוּסִי הִיא יְרוּשָׁלָיִם, שְׁלשָׁה בִּיהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר יהושע טו, לז: צִנָּה צְנָן וַחֲדָשָׁה וּמִגְדַּל גָּד. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא צְנָן שֶׁהִיא צִנָּה, וַחֲדָשָׁה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְחַדְּשָׁהּ לֶעָתִיד לָבוֹא, וּמִגְדַּל גָּד, שֶׁמִּשָּׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹצֵא וּמֵגִיד מַשְׁתִּיתָן שֶׁל עֵשָׂו. וְנִקְרְאוּ לוֹ לְאֵלִיָּהוּ אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת, שֶׁכֵּן כְּתִיב דברי הימים א ח, כז: וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם, לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ כֵן, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּשׁ לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹ הוּא עוֹמֵד וּמַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת וֵאלֹהִים מְרַחֵם עַל עוֹלָמוֹ. וּבְצַלְאֵל נִקְרְאוּ לוֹ שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת וְאַתְּ מְיַחֲסוֹ וּבָא מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברי הימים א ד, א ב: בְּנֵי יְהוּדָה פֶּרֶץ וְחֶצְרוֹן וְכַרְמִי וְחוּר וְשׁוֹבָל, וּרְאָיָה וגו', וְאֵין חֶצְרוֹן אֶלָּא בֶּן בְּנוֹ שֶׁל יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מו, יב: וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל, וּכְתִיב דברי הימים א ב, כד: וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב אֶפְרָתָה, וְכִי יֵשׁ אָדָם מֵת בְּאָדָם, שֶׁכָּתוּב: וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַהוּ וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן בְּכָלֵב וגו' מִשֶּׁמֵּת חֶצְרוֹן בָּא כָלֵב אֶל אֶפְרָת, זוֹ מִרְיָם שֶׁהָיָה שְׁמָהּ אֶפְרָת, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כֵּן, שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל פָּרִים וְרָבִים עַל יָדֶיהָ, דברי הימים א ב, יט כ: וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר, וְחוּר הוֹלִיד אֶת אוּרִי וְאוּרִי הוֹלִיד אֶת בְּצַלְאֵל, דברי הימים א ד, ב: וּרְאָיָה בֶן שׁוֹבָל הֹוֹלִיד אֶת יַחַת וְיַחַת הֹלִיד אֶת אֲחוּמַי וְאֶת לָהַד, בְּצַלְאֵל מַה שֶּׁקָּרָא לוֹ אוּמָתוֹ שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לוֹ חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת שֶׁל חִבָּה עַל שֵׁם הַמִּשְׁכָּן, רְאָיָה, שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאָמַר לָהֶם מִן בְּרֵאשִׁית הִתְקַנְתִּיו לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁכָּן, וְשׁוֹבָל, שֶׁהֶעֱמִיד שׁוֹבָךְ לֵאלֹהִים, זֶה הַמִּשְׁכָּן, שֶׁהָיָה עוֹמֵד כַּשּׁוֹבָךְ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן הֶעֱמִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁכָּן כַּשּׁוֹבָךְ. יַחַת, שֶׁנָּתַן חִתִּיתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. אֲחוּמַי, שֶׁאִיחָה אֶת יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַעֲשָׂאָן כְּאַחִים לַמָּקוֹם. דָּבָר אַחֵר, אֲחוּמַי, שֶׁנָּתַן אֵימָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יִשְׂרָאֵל. לָהַד, שֶׁנָּתַן הוֹד וְהָדָר עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה הַמִּשְׁכָּן הֲדָרָן. דָּבָר אַחֵר, לָהַד, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר חִיָּא שֶׁהַדַּל שֶׁבַּשְּׁבָטִים מִדַּבֵּק לוֹ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בֶּן פָּזִי אֵין לְךָ גָּדוֹל מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה וְאֵין לְךָ יָרוּד מִשֵּׁבֶט דָּן, שֶׁהָיָה מִן הַלְּחֵנוֹת, וּמַה כְּתִיב בּוֹ בראשית מו, כג: וּבְנֵי דָן חֻשִׁים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבוֹא וְיִזְדַּוֵּוג לוֹ, שֶׁלֹא יְהוּ מְבַזִּין אוֹתוֹ וְשֶׁלֹא יְהֵא אָדָם רוּחוֹ גַּסָּה עָלָיו, לְפִי שֶׁהַגָּדוֹל וְהַקָּטָן שָׁוִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם, בְּצַלְאֵל מִשֶּׁל יְהוּדָה וְאָהֳלִיאָב מִדָּן וְהוּא מִזְדַּוֵּג לוֹ, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הַגָּדוֹל וְהַקָּטָן שָׁוִים. לְעוֹלָם אַל יְהֵא אָדָם מַנִּיחַ בְּצֵרוֹ, הַמִּשְׁכָּן בִּשְׁנֵי שְׁבָטִים אֵלּוּ נַעֲשָׂה, וְכֵן הַמִּקְדָּשׁ, שְׁלֹמֹה מִיהוּדָה, וְחִירָם מלכים א ז, יד: בֶּן אִשָּׁה אַלְמָנָה מִמַטֵּה נַפְתָּלִי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי הוּא בְצַרְכֶן, אַל תַּנִּיחוּ בְּצַרְכֶן וְלֹא בְצָרָן שֶׁל אֲבוֹתֵיכֶם, אַף אַתֶּם אַל תַּנִּיחוּ אוֹתוֹ, דִּכְתִיב איוב כב, כה: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ, עֲשֵׂה אוֹתוֹ בְצָרֶךָ, שֶׁיְהֵא עִמְךָ בְּצָרָה שֶׁמַּגִּיעַ אֶתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים צא, טו: עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה. דָּבָר אַחֵר, בְּצָרֶיךָ, שֶׁאִם בָּאוּ שׂוֹנְאִים אֱהֵא כְּנֶגְדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ. דָּבָר אַחֵר, שֶׁנַּעֲשָׂה חוֹמוֹתֶיךָ, וְאֵין בְּצָרֶיךָ אֶלָּא חוֹמָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ישעיה כה, יב: וּמִבְצַר מִשְׂגַּב חוֹמֹתֶיךָ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנִי חוֹמָה לָכֶם, וְכֵן לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁיִּבְנֶה צִיּוֹן אֲנִי נַעֲשָׂה לָהּ חוֹמָה, שֶׁנֶּאֱמַר זכריה ב, ט: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ, וְכֵן ישעיה מג, א: קָרָאתִי בְשִׁמְךָ לִי אָתָּה.

27 בראשית רבה פתח ↗

וַתֵּלֶד זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה בראשית ל, י, בְּכֻלָּם כְּתִיב וַתַּהַר, וְכָאן וַתֵּלֶד, אֶלָּא בַּחוּרָה הָיְתָה וְלֹא הָיְתָה נִכֶּרֶת בְּעִבּוּרָהּ. בראשית ל, יא: וַתֹּאמֶר לֵאָה בָּא גָד, אַתְיָא גַּדָּא דְּבֵיתָא, אֲתָא גַּדָּא דְּעָלְמָא, בָּא מִי שֶׁעָתִיד לְגַדֵּד מַשְׁתִּיתָן שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וּמַנּוֹ אֵלִיָּהוּ. אֵלִיָּהוּ מִשֶּׁל מִי, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר מִשֶּׁל בִּנְיָמִין, דִּכְתִיב דברי הימים א ח, כז מ: וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה וְזִכְרִי בְּנֵי יְרֹחָם כָּל אֵלֶּה מִבְּנֵי בִנְיָמִן. רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר מִשֶּׁל גָּד הָיָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מלכים א יז, א: וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד. אָמַר רַבִּי פִּלִּיפִּי בַּר נְהוֹרַאי מַאן חֲזִית לְמֵימַר כֵּן, אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב יהושע יג, כה: וַיְהִי לָהֶם הַגְּבוּל יַעְזֵר וְכָל עָרֵי הַגִּלְעָד, מַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר קְרָא דְרַבִּי נְהוֹרַאי מִתּשָׁבֵי גִלְעָד, מִיּוֹשְׁבֵי לִשְׁכַּת הַגָּזִית הֲוָה. וּמַה מְּקַיֵּם רַבִּי נְהוֹרַאי קְרָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר וְיַעֲרֶשְׁיָה וְאֵלִיָּה, אֶלָּא מִדְרָשׁוֹת הֵן, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַרְעִישׁ עוֹלָמוֹ הָיָה מַזְכִּיר זְכוּת אָבוֹת בְּנֵי יְרֹחָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְמַלֵּא רַחֲמִים עַל עוֹלָמוֹ. פַּעַם אַחַת נֶחְלְקוּ רַבּוֹתֵינוּ בַּדָּבָר, אֵלּוּ אוֹמְרִים מִשֶּׁל גָּד, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים מִשֶּׁל בִּנְיָמִין, בָּא וְעָמַד לִפְנֵיהֶם, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתֵינוּ מָה אַתֶּם נֶחְלָקִים עָלַי אֲנִי מִבְּנֵי בָנֶיהָ שֶׁל רָחֵל אָנִי.

33 ויקרא רבה פתח ↗

דָּבָר אַחֵר תהלים נ, כג: זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא יְכַבְּדֵנִי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא יְכַבְּדָנְנִי, כָּבוֹד אַחַר כָּבוֹד. דָּבָר אַחֵר, זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי, רִבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא כִּבְּדַנִּי אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא יְכַבְּדָנְנִי, כִּבְּדַנִי בָּעוֹלָם הַזֶּה, יְכַבְּדֵנִי בָּעוֹלָם הַבָּא. וְשָׂם דֶּרֶךְ, אֵלּוּ מְסַלְּקֵי דְּרָכִים. דָּבָר אַחֵר, וְשָׂם דֶּרֶךְ, אֵלּוּ סוֹפְרִים וּמַשְׁנִים שֶׁהֵן מְלַמְּדִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת בֶּאֱמוּנָה. דָּבָר אַחֵר, וְשָׂם דֶּרֶךְ, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי מְנַחֵם בְּרַבִּי יוֹסֵי, אֵלּוּ חֶנְוָנִין שֶׁהֵן מוֹכְרִין פֵּרוֹת מְעֻשָּׂרִין לָרַבִּים. דָּבָר אַחֵר, וְשָׂם דֶּרֶךְ, אֵלּוּ שֶׁהֵן מַדְלִיקִין נֵרוֹת כְּדֵי לְהָאִיר בָּהֶם לָרַבִּים, דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, שָׁאוּל לֹא זָכָה לַמְלוּכָה אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה זְקֵנוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת לָרַבִּים, אָמְרוּ מְבוֹאוֹת אֲפֵלוֹת הָיוּ מִבֵּיתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת בָּהֶם כְּדֵי לְהָאִיר בָּהֶם לָרַבִּים. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר דברי הימים א ח, לג: וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר שמואל א ט, א: קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל, הָא כֵיצַד, אֲבִיאֵל הָיָה שְׁמוֹ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיָה מַדְלִיק נֵרוֹת לָרַבִּים זָכָה וְנִקְרָא שְׁמוֹ נֵר.

1 ובנימין הוליד את בלע בכרו אשבל השני. אמ' "אשבל השני", ולא היה אלא שלישי, כי בני בנימין בלע ובכר ואשבל בר' מו,כא, וכן אמ' למעלה "בלע ובכר" ז,ו; אלא לפי שלא זכר בכר אמר "אשבל השני". ולא זכר בכר הנה כמו שלא זכרו גם כן בסדר פנחס, אלא: "לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי" במ' כו,לח. ובסדר ויגש זכר עשרה בנים לבנימן בר' מו,כא, ובסדר פנחס לא זכר כי אם חמשה במ' כו,לח-לט! אולי הם ראשי המשפחות לבנימן; לפיכך לא זכר הנה גם כן בכר, אע"פ שזכר אותו בספור הראשון. ובסדר ויגש שם גם כן זכר ארד ונעמן בבני בנימן, ובסדר פנחס שם פס' מ זכרם בבני בלע! ואפשר כי בסדר ויגש זכר בני בנים עם הבנים; או מה שזכר בסדר פנחס "ויהיו בני בלע ארד ונעמן" שם – שקרא בלע שם בניו כשם אחיו. גם שנה זכר השמות בסדר פנחס ממה שזכרם בסדר ויגש, כמו שעשה בספר הזה, ובזולתו בהרבה מקומות כמו שכתבנו לעיל ו,יח. ורבותי' ז"ל אמרו במ' רבה כא,ח כי אותם משפחות שחסרו בסדר פנחס כלו במדבר בדבר בלעם; ומה יאמרו בבכר שלא נזכר בסדר פנחס, ונזכר בזה הספר למעלה ז,ח-ט הוא ומשפחתו ומספרם שהיו בימי דוד?:

2 ויגלום אל מנחת. פי': אלה ראשי האבות הגלו יושבי גבע אל מנחת; ואחר כן זוכר איזה מן הראשים שהגלם, והם נעמן ואחיה וגרא. והגלות הזה לשון טלטול, כלומ': הניעֻם וטלטלום ממקומם שהיה גבע אל מנחת; וכן "וגם גולה אתה" ש"ב טו,יט לשון טלטול. וכן כל לשון גלות, אלא שרובם טלטול השבי:

3 ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם. שחרים זה הוא מתולדת בנימין – ואע"פ שלא זכרו, כמהו רבים בספר – שהלך לגור בשדה מואב מפני רעב או מפני מקרה אחר, והוליד מן שלחו אותם. והוא שם אשתו האחת, וחשים השנית, ובערה השלישית – שלשתן נשיו. ואומ' כי משלשתן הוליד; ו"מן" "מן שלחו" עומד במקום שנים, כאלו אמר "מן שלחו אותם ומן חושים", "ואת בערא" כמו "ומן בערה", כמו "הם יצאו את העיר" בר' מד,ד, "כצאתי את העיר" שמ' ט,כט, שפרושם "מן". וזכר תולדות שתי נשיו ולא זכר תולדות בערה להלן פס' ט-יא – אולי לא היו נכבדים וראשים, כי אלה שזכר היו ראשי האבות כמו שאו' להלן פס' כח; ו"חדש אשתו" להלן פס' ט היא שלחו אותם שזכר. ויש מפרשי' "מן שלחו אותם" – מעת ששלח אותם שחרים, שהגלה אותם ושאר ראשי האבות אל מנחת לעיל פס' ו-ז; מעת ששלח אותם, הלך הוא בשדה מואב והוליד שם מחשים ומבערא נשיו:

4 ויערשיה ואליה וזכרי בני ירחם. מצאתי בדרש שמ"ר מ,ד שזה אליה הוא אליה הנביא, וארבע שמות היו לו; ואלה השמות מפרשם עליו כמו שכת' בדרש ההוא. ומבני בנימין היה, כי אלה התולדות תולדות בנימין הם כמו שאומ' לעיל ח,א; אם כן לדברי בעל הדרש הזה פנחס אינו אליהו. ומצאתי גם כן בסדר אליהו רבה יח ובבראשית רבה עא,ט: אמ' להם "רבותי, עד מה אתם חולקים עלי? איני אלא מזרעה של רחל!" אמרו לו "תן סימן לדבריך". אמ' להם "לא כן כתוב בספר יוחסין: 'ואליה וזכרי בני ירחם'?":

5 אלה ישבו בירושלם. כי ירושלם מקצתה היתה לבנימן ומקצתה ליהודה, ואלה שזכר עד עתה מבני בנימן ישבו בירושלם:

6 ובגבעון ישבו. גבעון היתה עיר לבני בנימין, כמו שאומר בספר יהושע יח,כה. ואולי אבי גבעון זה בנה אותה ונקראת על שמו; או שמו המיוחד היה "יעיאל" כמו שזוכר אותה למטה בפעם השנית בזכור זה היחש דה"א ט,לה, וקראו "אבי גבעון" שהיה גדול העיר הנקראת "גבעון":

7 ובעל ונדב. לא זכר נר; ובפעם השנית זכרו: "ובעל ונר ונדב" שם ט,לו:

8 ואף המה נגד אחיהם. אע"פ שלא היתה עקר ישיבת אלו בירושלם, גם הם ישבו עם אחיהם בירושלם:

9 ונר הוליד את קיש. ובספר שמואל אומר כי אביאל אבי קיש ש"א ט,א, ונר היה אחי קיש בן אביאל והיה אבי אבנר שם יד,נא, וכן אמ' בפסוק אחר "אבינר בן נר דוד שאול" שם יד,נ; והנה הוא אומ' כי נר היה אבי קיש אבי שאול! וכן בפסוק שלמטה אמ' "וקיש ובעל ונר ונדב" דה"א ט,לו – ידמה כי אחים היו נר וקיש. וזה נוכל לומ' כי קרא נר לשם בנו "קיש" כשם אחיו. ויתכן לפרש כי אביאל הוא נר, ושני שמות היו לו, וקרא שם בנו "נר" כשמו, והוא אבי אבנר; וזהו שקרא נר שם בנו "אבנר", רוצ' לומ': שם אביו שהיה שמו "נר". וכן מצאתי בדברי רבותי' ז"ל בויקרא רבה ט,ב: אמ"ר שמעון בן לקיש: כתוב אחד אומ' "ונר הוליד את קיש", וכת' אחר אומר "קיש בן אביאל" ש"א ט,א; הא כיצד? "אביאל" שמו, ועל שהיה מדליק נרות לרבים במבואות האפלים נקרא שמו "נר":

10 את יהונתן ואת מלכי שוע ואת אבינדב ואת אשבעל. אבינדב הוא ישוי שזוכר בספר שמואל ש"א יד,מט, וכן זוכר אותו שם "אבינדב" כשמתו במלחמה ש"א לא,ב. ואשבעל הוא איש בשת בן שאול ש"ב ב,ח; ו"בעל" ו"בשת" אחד, כי הבעל נקרא "בשת" כמו שנ' "וינזרו לבשת" הו' ט,י; וכן אמ' "שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל" יר' יא,יג. וכן גדעון נקרא "ירבעל" שו' ו,לב ונקרא "ירבשת" ש"ב יא,כא; ולא ספר לנו הכת' למה נקרא שמו כן. וכן בן יהונתן: בספר שמואל זוכר אותו "מפיבשת" ש"ב ד,ד, והנה "מריב בעל" להלן פס' לד: הנה "בעל" במקום "בשת"; ו"מריב" במקום "מפי" כי קרובים הם, כי המריבה היא על הפה. ונקראו כן על ענין ידוע אצלם ולא נודע אצלנו:

11 ומריב בעל הוליד את מיכה. מיכה זה נזכר בספר שמואל שהיה בן מפיבשת ש"ב ט,יב:

12 ולאצל. בצר"י הצד"י; בני אצל בפת"ח הצד"י מפני ההפסק:

27 תנא דבי אליהו רבה פתח ↗

פעם אחת היו רבותינו ושאר חכמים יושבין בבית המדרש והיו חולקים זה עם זה ואמרו מהיכן אליהו בא זה אומר מזרעה של רחל וזה אומר מזרעה של לאה עד שהן חולקין זה עם זה באתי אליהן ועמדתי לפניהן ואמרתי להן רבותי אין אני בא אלא מזרעה של רחל ואמרו לי תן סימן לדבריך אמרתי להן ולא כתיב ביוחסין של שבט בנימין ד"ה א ח ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם. ואמרו לי ולא כהן אתה ולא כך אמרת לאשה האלמנה מלכים א י״ז:י״ג אך עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרונה אמרתי להן אותו תינוק בן יוסף היה ורמז רמזתי לעולם שאני יורד תחלה לבבל ואח"כ יבא בן דוד. מאי לראש אשמורות אפילו עני שבישראל שיש בו תורה ומעשים טובים נוח לו להקב"ה יותר מאחאב מלך ישראל שנאמר קהלת ד׳:י״ג טוב ילד מסכן וחכם וגו' ואומר נ"י הקב"ה תפלה וכו' תהילים ק״ב:א׳ תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו עמד דוד בתפלה לפני הקב"ה ואמר לפניו רבונו של עולם אלמלא לא כתבת לנו בתורתך שמות ל״ד:ז׳ על שלשים ועל רבעים אין אדם חי על פני האדמה ונחרב העולם כולו אבל מה עשית לנו בחכמתך ובתבונתך כתבת לנו בתורה על שלשים ועל רבעים ולא עד סוף כל הדורות בודאי ה' ארך אפים ורב חסד מפני מה מפני שאתה רחום וחנון. לכן אתה ארך אפים וחסיד וצדיק ודן אתה לבני אדם לכל איש כדרכיו ומשלם אתה לכל אחד ואחד כמעשיו ומקיים אתה עליהן במדה שאדם מודד בה מודדין לו מפני שאתה חפץ בטובה ואין אתה חפץ ברעה וחפץ אתה בטובה לעשותה בשמחה ואין אתה שוקד ברעה לעשותה באנחה שנאמר תהילים ה׳:ה׳ כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע ואומר תהילים ק״ל:א׳ ממעמקים קראתיך ה' וגו'. ועוד אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע עני במה יקרא שמו לפניך בשלמא העשיר יקרא שמו לפניך על שם עשרו על שם כסף וזהב אבנים טובות ומרגליות ועל שם כלי חמדה שבעולם אבל העני במה יקרא שמו לפניך אלא יקרא שמו על שם בנו הא כיצד אם עומד בנו בבית הכנסת ובבהמ"ד וקורא בתורה ואומרים הבריות בן מי זה אומר בן איש פלוני עני הוא ונמצאו הרבים מברכים שמו הגדול על ידו וכן אם עומד בנו ושואל הלכות בבהמ"ד. הא למדת שאין הקב"ה נותן בנים בני בעלי תורה אלא לעניים שנאמר משלי כ״ב:כ״ב-כ״ג אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער כי ה' יריב ריבם וקבע את קובעיהם נפש:

« רד"ק על דברי הימים א׳ ז׳:ל״ב רד"ק על דברי הימים א׳ ט׳:א׳ »