1ותהי על ראש דויד. שואלים: היאך היה סובל אותה, ומשקלה היה ככר זהב? ואומרים כי תלויה היתה למעלה מראשו, והוא היה יושב על הכסא תחתיה והיתה כנגד ראשו למעלה. ובדברי רבותי' ז"ל ב' ע"ז מד,א כי אבן יקרה שהיתה בה אבן שואבת היתה, והיתה מעמידה אותה באויר. ועוד אמרו: אבן יקרה שהיתה בה היתה שוה ככר זהב. ויש לפרש כי לא היתה על ראשו תמיד, אלא היתה על ראשו פעם או שתים, ויכול לסבלה שעה אחת שהיתה על ראשו:2וישר במגרה. כרת אותם במגרה. "וישר" מענין "אם יתגדל הַמַּשּוֹר" יש' י,טו, והיה ראוי להדגש:3אלחנן בן יעיר את לחמי אחי גלית הגתי. ובספר שמואל: "אלחנן בן יערי אורגים בית הלחמי את גלית הגתי" ש"ב כא,יט. גלית הגתי הוא גלית הפלשתי, כי כן הוא אומ' שם כי "גלית הפלשתי שמו מגת" ש"א יז,כג; ואלחנן לא הכהו, כי דוד הכהו ש"א יז,מט-נ. אם כן, בפסוק אשר בשמואל יש דבר נסתר. ו"בית הלחמי" אמ' על דוד שהכה גלית הגתי, ואלחנן הכה אחיו – והנה אומר גם כן "את לחמי", רוצ' לומ': עם לחמי, והוא דוד – ושם ספר מיתת גלית, והנה ספר מיתת אחיו, ודוד הכה גלית, ואלחנן אחי גלית; אולי בעזרת דוד הרגו, לפיכך זכר עמו דוד. ויונתן תרג' אותו פסוק של שמואל על זה הדרך: "וקטל דוד בר ישי מחי פרכות בית מקדשא דמבית לחם":4איש מדה. רוצה לומ': מדה גדולה; וכן "אנשי מדות" במ' יג,לב. ובספר שמואל אומר "איש מדון" ש"ב כא,כ; והנו"ן במקום הכפל, כנו"ן "מעֻזניה" יש' כג,יא, "כי לא תמנו" איכה ג,כב. או הנו"ן כנו"ן "זכרון" שמ' יז,יד; והד"ל היתה ראויה להדגש לחסרון הכפל, ובא הנח תמורתו:5שש ושש עשרים וארבע. אמרו רבותי' ז"ל ב' בכורות מה,ב: למה הוצרך לומר "עשרים וארבע"? כי אלו לא אמר "עשרים וארבע", הייתי אומר שש בשתי ידיו ושש בשתי רגליו; לכך אמ' "עשרים וארבע". ואלו אמ' "עשרים וארבעה" ולא אמ' "שש ושש", הייתי אומר באחת מידיו חמש ובאחת שבע; לכן אמר "שש ושש":6להרפא. כתב אדני אבי ז"ל ספר הגלוי ערך "רף" כי אינו שם לנקבה, כי אם לזכר; והוא מן "רפאים" שהם ענקים דברים ב,יא – ומן "רפאים" יאמר האחד "רפא". וכאשר אמר "להרפא" כאלו אמר "לענק", והה"א לידיעה. והוא כת' באל"ף בזה הספר בזה הענין בשנים מקומות כאן ולהלן פס' ח, ובספר שמואל כת' בה"א ש"ב כא,כ; ואותיות אהו"י מתחלפות:7נוּלּדו. כמו "נוֹלדו", והדגש תמורת הנח; ואע"פ שכת' בו"ו, אחר שהלמ"ד דגושה הנה, הו"ו נעלמת מהמבטא:
