1אדם שת אנוש. זהו מספר התולדה זה אחר זה, וכן קינן מהללאל ירד חנוך מתושלח למך נח שם. אבל "שם חם ויפת" כמו "ראובן שמעון לוי ויהודה" שמ' א,ב:2בני יפת. החל מיפת כמו שנכתב בתורה בר' י,ב, והוא הקטן; כי בכל מקום מזכירם "שם חם ויפת" – דומה כי כן היה תולדותם. ומה שאמ' "אחי יפת הגדול" בר' י,כא, אינו אומר גדול בשני' אלא גדול במעלה; וכן נראה ביחשו שם אליו. והטעם שהחל להזכיר תולדת הקטן, לפי שעקר הספור אינו אלא על אברהם שהוא מזרע שם, ובו יארך ספור היחשים; לפיכך זכר תולדת שם באחרונה. והקדים יפת לחם כי היה גדול ונכבד ממנו, ואם הוא קטן בשנים:3ובני גמר. ודיפת כת' בדל"ת, ובספר בראשית י,ג כת' ברי"ש:4ובני יון. והניח מגוג ומדי ותובל ומשך ותירס, וכן בספר בראשית י,ג-ה, כדי לקצר, כי אין יחשם בא לעקר. ואולי גמר ויון היו ראשי המשפחות היוצאות מיפת:5ותרשישה. ובספר בראשית "ותרשיש" י,ד, ואחד הוא:6ורודנים. כת' ברי"ש ראשונה, ובספר בראשית י,ד כת' "ודודנים" בשני דל'. ולפי שהדל"ת והרי"ש קרובים בכתיבתם, והרואים בספרי היחשים הנכתבים בימי הקדמונים יש שהיו קוראים בדל' ויש שהיו קוראים ברי"ש, ונשארו השמות כן בפי בני אדם בדל' וברי"ש, לפיכך נכתב בספר בראשית באחד מן הקריאות ונכתב בספר הזה באחרת, להודיע כי הכל שם אחד, ואם זה קורא בדל' וזה ברי"ש. וכן "רבלתה" מ"ב כה,ז ברי"ש ו"דבלתה" יח' ו,יד בדל', "דעואל" במ' א,יד בדל' "רעואל" במ' ב,יד ברי"ש. וכן תשתנה הקריאה בו"ו וביו"ד לפי שהם קרובים בכתיבתם. וכן תשתנה בנחות – באל"ף ובה"א – בתכלית המלה, כמו ב"סבתא" להלן פס' ט ו"סבתה" בר' י,ז, כי האל"ף והה"א אחיות – אותיות הנשימה, ומי שירצה לכתוב אל"ף יכתוב ולכתוב ה"א יכתוב. וזה השימוש באותיות אהו"י הוא גם כן בפעלים ובשמות ובמלים, כמו שבארנו בספר הדקדוק אשר חברנו באר היטב. ואע"פ שיש בשינוי אותיות השמות האלה דרשות, לא ראיתי לכתבם למען לא תארך המלאכה עלי; והעקר הוא מה שכתבתי:7וכנען ילד. ראיתי לאחד מן המפרשי' שכתב כי בני כנען אחד עשר ועמו הם שנים עשר; זהו שאמ' הכת' "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" דב' לב,ח – גבולות כנען ובניו, שהם למספר בני ישראל:8בני שם. הזכיר בני הבנים בסדר הבנים לקצר, כי עוץ וחול וגתר ומשך היו בני ארם.9ומשך. ובספר בראשי' "ומש" י,כג; וקרובים הם בלשון, ובזה ובזה היה נקרא:10ויקטן ילד. ואת חצרמות – מלה אחת:11שם ארפכשד. עתה קצר חשבון היחש משם עד אברהם איש אחר איש:12אברם הוא אברהם. הזכיר "אברם" על דרך תולדת היחש, ו"הוא אברהם" – הידוע, שאהבו השם וגדל שמו כי אב המון גוים נתנו. ובהזכירו תולדות אברהם הזכיר תולדות ישמעאל בנו ובני קטורה, ואחר כן אמ' "ויולד אברהם את יצחק" להלן פס' לד כי הוא העקר:13ובני קטורה פילגש אברהם. לפי שאמ' בתורה "ויוסף אברהם ויקח אשה" בר' כה,א הודיע הנה לא היתה אלא פלגש; ומה שאמ' "ויקח אשה" – לקח אשה אחת לפלגש, כי לא היתה לו אשה אלא שרה אמנו, והשאר פלגשים. וכן אמ' בתורה "ולבני הפלגשים אשר לאברהם" וגו' בר' כה,ו:14בני עשו. כמו שהזכיר תולדות ישמעאל בן אברהם, כן הזכיר תולדות עשו בן יצחק, והמלכים אשר מלכו באומתו לפני מלך מלך בבני ישראל להלן פס' מג. כי אחר כן לא היו להם מלכים כמו שכתבתי, כי תחת יד דוד היו, עד גרמו עונות מלכי יהודה ופשעו מתחת ידם:15בני אליפז. צפי כת', ביו"ד, ובתורה בר' לו,יא כת' "צפו", בו"ו:16קנז ותמנע ועמלק. הנראה מן הפסוק הזה כי תמנע הוא בן אליפז, ובתורה כת' כי תמנע היתה פלגש לאליפז בן עשו ותלד לו את עמלק בר' לו,יב! יש מפרשי' כי תמנע אם עמלק כמו שכת' בתורה, וממזרת היתה, כי אליפז בא אל אשת שעיר אם לוטן, וילדה תמנע – או בחיי שעיר או אחר מותו, ועזרא דקדק בתורה שיש פסק אחר "ותמנע", ר"ל "וגעתם וקנז ותמנע" בר' לו,יא-יב, שאף היא היתה בתו, ואחר כן היתה לו פלגש וילדה לו עמלק; לכך כת' "ואחות לוטן תמנע" בר' לו,כב; להלן פס' לט, ולא אמ' "בת שעיר" אלא "אחות לוטן". וזה הפי' הוא דרך דרש; ואלו היתה תמנע בת אליפז לא מנה אותה בסדר הבנים, כי אין זה דרך הכת' אם לא יזכור בפרוש, כמו "ואת דינה בתו" בר' מו,טו, "ושרח אחותם" בר' מו,יז. והנראה בעיני כי אחז הכת' דרך קצרה, כי לא הוצרך עזרא לפרש, כי מפורש הוא בתורה; אלא שכתב התולדות דרך קצרה. וכן קצר בבני שם, וכתב בני הבן בסדר הבנים לקצר; וכשהזכיר "וארם" לעיל פס' יז כאלו אמ' "ובניו עוץ וחול". כן כתב הנה "ותמנע" דרך קצרה; כי היה לו לקצר עוד ולומר "צפו וגעתם קנז ועמלק", אלא לפי שעמלק לא היה שוה לשאר הבנים, כי הם היו בני אשה והוא בן פילגש, לכך הפריד ביניהם וזכר אמו. ואמר "ותמנע" ודי לו, כי נזכר הוא בתורה,17ובני שעיר. הזכיר כמו כן בני שעיר, כמו שהזכיר בתורה, כי לאהבת יצחק נתן לעשו בנו נחלת האלופים האלה בני שעיר:18ובני לוטן חרי והומם – בו"ו, ובתורה "והימם" בר' לו,כב ביו"ד:19בני שובל עלין. ובתורה "עלון" בר' לו,כג בו"ו:20שפי. ביו"ד, ובתורה "שפו" שם בו"ו:21ובני דישון. ובתורה "ואלה בני דיָשן" בר' לו,כו בקמ"ץ. ואמת כי בני דישון היו, כי דישן בחול"ם היה החמישי מבני שעיר, ודישן בקמ"ץ היה הבן השביעי מבני שעיר; וכן הזכירם בתורה "ודישון ואצר ודישָן" בר' לו,כא. אבל כשהזכיר תולדותם קראם שניהם "דישן" בקמ"ץ: "ואלה בני דישָן חמדן ואשבן" בר' לו,כו, ואחר כן בני אצר, ואחר כן "בני דישָן עוץ וארן" בר' לו,כח; ועזרא כתב שניהם "דישון" כאן ובפס' מב. נראה כי לא היו קפדים בשמותיהן בין דישָן לדישון:22ובני דישון חמרן – ברי"ש, ובתורה "חמדן" בר' לו,כו בדל', וכבר כתבתי טעמי החילופים לעיל פס' ז:23וזעון יעקן – ביו"ד, ובתורה "ועקן" בר' לו,כז בו"ו:24ואלה המלכים...וימת בעל חנן וימלוך תחתיו הדד – בדל', ובתורה "הדר" בר' לו,לט ברי"ש:25ושם עירו פעי – ביו"ד, ובתורה "פעו" שם בו"ו:
