רד"ק על דברי הימים א׳ כ״ח

1 ויקם דויד המלך על רגליו. התחזק וקם מהמשכב שהיה שם – כי כבר נפל למשכב כמו שכת' בספר מלכים – והתחזק והלך למקום שצוה להאסף שם כל ישראל, וקם על רגליו ודבר אליהם כל הדברים האלה:

1 דע את אלהי אביך. כמו: וידעת את יי' אלהיך; ובאמרו "אלהי אביך": שיסמוך על הקבלה עד שידענו מעצמו:

2 וכל יצר מחשבות מבין. פעלת הלב תקרא "יצר", לפי שהלב פועל ויוצר במחשבה הענינים, הן לטוב הן לרע:

1 וגנזכיו. אוצרותיו:

1 כל אשר היה ברוח עמו. ברוח נבואה, כי על פי רוח הקדש ידע כל תבנית הבית, או על ידי עצמו או על ידי שמואל הנביא:

1 למנרות הזהב. הן המנורות עשר שעשה שלמה דה"ב ד,ז. אבל מנורות כסף לא מצאנו שעשה; אם כן, מהו ולמנורות הכסף? ונראה כי עשה מנורות כסף להיות בלשכות הכהנים להאיר להם, שהיו אוכלים ושוכבים שם; ומנורות הזהב היו בהיכל – עשר: חמש מימין המנורה שעשה משה וחמש משמאל. וכן שלחנות הזהב להלן פס' טז היו ללחם הפנים, ושולחנות הכסף שם לשחוט עליהם ולתת עליהם בשר העולה כשהיה מנתחה. ואע"פ שלא זכר זה בספור בנין הבית דה"ב ג,א ואי', למדנו זה מבנין הבית שראה יחזקאל במראה הנבואה:

1 ולכפורי הזהב. פרשו רבותי' ז"ל: מזרקים; שאמרו ב' זב' כה,א: ודם הסכין במאי מקנח ליה? בשפת המזרק, כדכת' "כפורי זהב". ונקראו כן על שם שמקנח בהם הסכין, כמו "מכפר ליה בבליתא דפרסא" הש' ב' חול' ח,ב, שענינו "מקנח"; וכן כל לשון כפרה:

1 ולתבנית המרכבה הכרובים זהב. פי': לתבנית מרכבת חיות הקדש, כי בהם פני הכרוב:

2 לפרשים וסככים. פי': להיות פורשים וסוככים בכנפיהם על ארון ברית יי':

1 הכל בכתב מיד יי'. פי': הנה לך הכל בכתב מסודר כמו שהוא מיד יי' עלי, שהשכילני כל מלאכות התבנית; כי בנבואה נאמר לו כמו שכתבנו לעיל פס' יב, הכל על ידי שמואל הרואה. ו"מַלְאֲכות" שם רבים סמוך מן "מְלָאכות"', והונעה בו האל"ף בהסמך; וכן בכנוי: "לספר כל מלאֲכותיך" תה' עג,כח:

1 ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה. על דרך "כל אשר ידבנו לבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה" הש' שמ' לו,ב, כלומר: עמך חכמים בכל מלאכה ובכל אשר יתנדבו לעשות אותה. והשרים וכל העם הם מזומנים לכל דבריך: