מפרשים:
1 ובני ראובן. אחר שהזכיר שמעון מפני שהיה שכן ליהודה כמו שכתבנו לעיל ד,כד, חזר לראובן הבכור:
2 כי הוא הבכור. כלומ': הוא הבכור, ובו היה ראוי להחל ספור היחשים כי משפט הבכורה והמלכות היו ראויים לו, אלא שבחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף בן ישראל, כלומ' שהיה לאביו בן אהוב וחביב, ונתנה לו:
3 ולא להתיחש לבכרה. כלומר: כשנתן לו הבכורה, לא שיתיחש יוסף לבכורה מכל ויקרא בכור ישראל; שאם כן, היה לו המלוכה גם כן, כמו שהיה המשפט לראובן הכל: