רד"ק על דברי הימים א׳ ג׳:א׳

« רד"ק על דברי הימים א׳ ב׳:נ״ה רד"ק על דברי הימים א׳ ג׳:ב׳ »

1 מדרש תנחומא פתח ↗

‎אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֵין לְךָ דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנִין. בְּשָׁעָה שֶׁגָּזַז נָבָל אֶת צֹאנוֹ, שָׁלַח דָּוִד אֶת נְעָרָיו אֶצְלוֹ לוֹמַר, תְּנָה נָּא אֵת אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲבָדֶיךָ וּלְבִנְךָ לְדָוִד ש״‎א כה, ח. הֱשִׁיבָם נָבָל, מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו, וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה ש״‎א כה, י-יא. מִיָּד חָזְרוּ אֵצֶל דָּוִד וְסִפְּרוּ לוֹ דִבְרֵי נָבָל. עָמַד דָּוִד וְזִיֵּן עַצְמוֹ וְכָל גִּבּוֹרָיו לֵילֵךְ אֶל נָבָל לְהַשְׁחִיתוֹ. וְלַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הִגִּיד נַעַר אֶחָד מֵהַנְּעָרִים לֵאמֹר הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים מֵהַמִּדְבָּר לְבָרֵךְ אֶת אֲדֹנֵינוּ וַיָּעַט בָּהֶם ש״‎א כה, יד. כְּשֶׁשָּׁמְעָה כָךְ, הִתְקִינָה הַדּוֹרוֹן וְהָלְכָה אֶל דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתְּמַהֵר אֲבִיגַיִל וַתִּקַּח מָאתַיִם לֶחֶם וּשְׁנַיִם נִבְלֵי יַיִן וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת וְחָמֵשׁ סְאִים קָלִי וּמֵאָה צִמֻּקִים וּמָאתַיִם דְּבֵלִים וַתָּשֶׂם עַל הַחֲמֹרִים, וַתֹּאמֶר לִנְעָרֶיהָ עִבְרוּ לְפָנַי הִנְנִי אַחֲרֵיכֶם בָּאָה וּלְאִישָׁהּ נָבָל לֹא הִגִּידָה ש״‎א כה, יח-יט כָּל אוֹתוֹ הָעִנְיָן. וּכְתִיב: וַיְהִי כַּעֲשֶׂרֶת הַיָּמִים וַיִּגֹּף ה' אֶת נָבָל וַיָּמֹת ש״‎א כה, לח. מִיָּד, וַיִּשְׁלַח דָּוִד וַיְדַבֵּר בַּאֲבִיגַיִל לְקַחְתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה ש״‎א כה, לט. וּלְאַחַר שֶׁהֵבִיאָהּ פֵּרַשׁ דָּוִד מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי לֵידַע אִם הָיְתָה מְעֻבֶּרֶת מִן נָבָל וְאִם לָאו. לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים בָּא עָלֶיהָ וְנִתְעַבְּרָה הֵימֶנּוּ. וְהָיוּ לֵיצָנֵי הַדּוֹר מְלִיצִים וְאוֹמְרִים: מִן נָבָל הִיא מְעֻבֶּרֶת. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? צִוָּה הַמַּלְאָךְ הַמְמֻנֶּה עַל יְצִירַת הַוָּלָד וְעַל צוּרָתוֹ וְאָמַר לוֹ: לֵךְ וְצוֹר אוֹתוֹ בִּדְמוּת דָּוִד אָבִיו, כְּדֵי שֶׁיָּעִידוּ הַכֹּל שֶׁדָּוִד הוּא אָבִיו. מִנַּיִן? שֶׁכֵּן כְּתִיב: וַיְהִי בְכוֹרוֹ אַמְנוֹן לַאֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית, וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב לַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמֶלִי ש״‎ב ג, ב-ג. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּלְאָב? שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ אָב, שֶׁכָּל הָרוֹאֵהוּ אוֹמֵר, דָּוִד אָבִיו שֶׁל זֶה.

1 ואלה היו בני דויד. לפי שהזכיר למעלה ב,י-יז משפחת רם עד דוד, ולא השלים היחש כדי לספר יחש כלב אחי רם, חזר עתה בהשלימו יחש כלב להשלים יחש דוד:

2 שני דניאל. ובספר שמואל קרא אותו "כלאב" ש"ב ג,ג. יש בו דרש תנ' תולדות פ"ו: לפי שלקח דוד אביגיל אחרי מות נבל ש"א כה,לט-מב, אמרו ליצני הדור כי זה הבן הנולד לאביגיל היה בנו של נבל, לפיכך יצא קלסתר פניו כקלסתר פניו של דוד להסיר החשד; לכך קראו "כלאב", כלומ': דומה לאב. ו"דניאל" היה שמו העקרי, כלומ': דנני אלהי מנבל:

« רד"ק על דברי הימים א׳ ב׳:נ״ה רד"ק על דברי הימים א׳ ג׳:ב׳ »