מפרשים:
1 פעלתי השמיני כי ברכו אלהים. כמו שכת' למעלה: "ויברך יי' את בית עובד אדום ואת כל אשר לו" יג,יד; וכן כת' "ששים ושנים לעובד אדום" להלן פס' ח. ולמעלה אומ' "ועובד אדום ואחיהם ששים ושמנה" דה"א טז,לח! אפשר כי היו לעובד אדום ששה אחים, ועם אותם היו כלם ששים ושמנה, ואמ' "ואחיהם" בכנוי הרבים על עובד אדום ובניו, כי כלם יקראו "אחים" – אחי אביהם כמו אחיהם; והנה אמר "מבני עובד אדום" להלן פס' ח שהיו ששים ושנים. ומה שאמ' הנה "המה ובניהם ואחיהם" שם – "המה" אומ' על בני עובד אדום, "ובניהם" אומר על בני בניו הנזכרים, "ואחיהם" על שאינם נזכרים; ו"איש חיל" שם פרושו כמו "אנשי חיל". ורבותינו ז"ל דרשו ב' בר' סג,ב: "ויברך יי' את בית עובד אדום" – שילדה אשתו ושמנה כלותיה ששה ששה בכרס אחד, והם ששים ושנים:
1 הממשלים לבית אביהם כי גבורי חיל המה. דומים להם בגבורה; כמו שהיו בית אבותם גבורי חיל לעבודה, כן היו הם. ו"הממשלים" תאר בחרק המ"ם, כמו "הערים המבדלות" יה' טז,ט, "עתליה המרשעת" דה"ב כד,ז:
1 ויפילו גורלות כקטן כגדול. כמו שפרשנו למעלה כד,לא:
2 לשער ושער. פי': והגורלות שהפילו ביניהם לא לדעת אי זה מהם קודם, אלא איזה מהם לשער מזרח, ואי זה מהם לשער מערב ודרום וצפון; ונפל הגורל מזרח לשלמיהו, וצפון לזכריהו בנו, לעובד אדום נגבה, לשפים ולחוסה למערב:
1 ולבניו בית האספים. פי': בניו היו שומרים בית האספים. והיה זה הבית לדרום העזרה מבחוץ. ומה שאמ' "ולאספים שנים שנים" להלן פס' יז יש בו פי' שנים בדברי רבותי' ז"ל ב' תמיד כז,א: האחד – שהיו לכל אחד מבתי האספים שנים לוים; ופי' האחר – שהיה לכל אחד מבתי האספים אחד אחד, ויהיה פרושו כך: ולאספים שהיו שנים היו שנים לוים – לכל אחד אחד. והיו בין כלם עשרים וארבעה כשאר המשמרות: במזרח ששה, ובצפון ארבעה, ובדרום ארבעה, ולאספים שנים שנים והם ארבעה, ולמערב ארבעה, ולפרבר שנים להלן פס' יז-יח – הרי עשרים וארבעה. ורבותי' חלקום לעשרים וארבעה מקומות, שאמרו במשנה מדות א,א: בשלשה מקומות הכהנים שומרים את המקדש: בבית אבטינס, ובבית הניצוץ ובבית המוקד; והלוים בעשרים ואחד מקום: חמשה על חמשה שערי הר הבית, ארבעה על ארבעה פנותיו מבפנים, חמשה על חמשה שערי עזרה, וארבעה על ארבעה פנותיו מבחוץ, אחד בלשכת הקרבן, ואחד בלשכת הפרכת ואחד אחורי בית הפרכת. והקשו ב' תמיד כז,א הפסוקים האלה שיש בהם עשרים וארבעה – ובלוים הוא מדבר! ותרצו כי בכ"ד מקומות נקראו הכהנים לוים – וזה אחד מהם: "והכהנים הלוים בני צדוק" יח' מד,טו – והנה גם כן, השלשה היו כהנים והעשרים ואחד לוים. ותרצו גם כן הפסוקים בענין אחר, כמו שכת' במסכת תמיד שם ובזבחים נה,ב; ואמרו: מאי "לפרבר" להלן פס' יח? כמאן דאמ' "כלפי בר":
1 בני לעדן. הוא לבני כמו שפרשנו כג,ז. ואמ' בני הגרשני – אולי היה לעדן אחר; ואמ': בני לעדן שהיו מבני גרשן, הם ראשי האבות הנזכרים למעלה ללעדן – ששה לעיל כג,ז-ט, שהם ללעדן הגרשני.... ובכל זה תוספת באור, כי די היה לו בפעם אחת. ואחד מבני לעדן הגרשני היה יחיאלי, והוא היה הבכור; ואומ' שאלה היו "על אוצרות בית יי'" להלן פס' כב:
1 בני יחיאלי. פרשתיו למעלה כג,ח:
1 רחביהו בנו וישעיהו בנו. פי': ישעיהו בן רחביהו, כי לאליעזר לא היו לו בנים כי אם רחביה כמו שאמ' למעלה שם פס' יז; וישעיה ויורם וזכרי ושלומית בני רחביה. ורבים בנים היו לו, כמו שאמ' "ובני רחביה רבו למעלה" שם, אבל שלומית היה ראש לכלם, כמו שאומ' "שלומות ואחיו על כל אוצרות הקדשים" להלן פס' כו – ושלומות הוא שלומית, כמו שאמ' אחר "ושלומית בנו": "הוא שלומות ואחיו" שם – וכן אמ' "כל המקדיש על ידי שלומית ואחיו" להלן פס' כח. והנה אמ' כי אחיה על אוצרות בית האלהים ולאוצרות הקדשים לעיל פס' כ; ואחר כן אמ' כי זתם ויואל אחיו על אוצרות בית יי' פס' כב; ואחר כן אמ' כי שבאל בן גרשם בן משה נגיד על האוצרות פס' כד; ואחר כן אמ' כי שלומות ואחיו על כל אוצרות הקדשים! יראה כי מתחלה היה אחיה ממונה על האוצרות; וכן זתם ויואל גם כן היו ממונים על האוצרות. אבל האוצרות היו חלוקים לכל ההקדשות שהקדישו בכל דור ודור מדור המדבר עד דוד; כי מהם היו מקדישין לקרבנות, ומהם מקדישים לבנין הבית, ומהם היו מקדישין לכלי בית יי'. וכל אוצר מהם היה לבדו, והיה ממונה על כל אחד ואחד. ושבאל היה נגיד על כלם – וזהו שאמ' "ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות"; ושלומית היה ממונה על כל ההקדשות שהקדישו משמואל ואילך, אשר הקדיש שמואל ושאול ודוד ואבנר ויואב וראשי האבות לשרי האלפים והמאות – כלם הקדישו על ידי שלומית פס' כו-כח:
1 למלאכה החיצונה. המלאכה שהיתה חוץ לעיר, לחטב עצים ביערות ולחצב אבנים ושדות וכרמים וגנות ופרדסים של הקדש; והיה כנניהו ובניו ממונים עליהם. ומה שאמ' על ישראל, לפי שהיו בישראל מתנדבים רבים בכל שנה להקדיש מתבואותיהם ופֵרותיהם, והיו אלה ממונים לשוטרים ולשופטים על הממונים תחתיהם לאסוף ולכנס ולהביא בית יי':
1 מעבר לירדן מערבה. קצת הארץ אשר מעבר לירדן, הקצה שהוא לצד מערב לארץ ההיא לצד הירדן; אבל כל ארץ הגלעד בכללה היה מזרח לארץ ישראל, וכן נקראת בכל מקום:
1 בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו. פי': אלה אשר מעבר לירדן. וכן כל הענין שהקדים היה בשנת הארבעים, שהרי אמ' בתחלת הענין "ודוד זקן ושבע ימים וימלך את שלמה" וגו' "ויספרו הלוים" וגו' "ויחלקם דוד מחלקות" וגו' לעיל כג,א-ו. אבל מחלקות ישראל היו בתחלת מלכותו, כמו שאמ' למעלה "ואלה ראשי הגבורים אשר לדוד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו" יא,י, וסופר שם הגבורים שסופר הנה. וגם עשאל אחי יואב היה הרביעי לחדש הרביעי דה"א כז,ז, והוא לא האריך ימים בתחלת מלכותו, כי אבנר הרגו ש"ב ב,כג: