מאירי על ביצה י׳

1 מי שאמר משובך זה אטול למחר אין אומרים שכל יוני השובך הוכנו בכך שאין הכנה מן הסתם אלא למה שצריך לו ואפילו אמר משובך זה אטול למחר יונים הצריכים לי אין זו הכנה ואע"פ שבדרבנן יש ברירה כמו שיתבאר והיה לנו לומר שההכנה חלה למפרע על אותם שבירר מ"מ לא חלה אותה הכנה אלא על מה שיברור וכשיכנס יטול ויניח עד שיברור הנבררים שבהם אחר שלא גמר בדעתו איזה מהם יטול ונמצא שלא חלה הכנה אלא על אותם שברר וכבר טלטל האחרים שלא לצורך:

2 נכנס לשובך והכין כל יוני השובך מגדולי המפרשים כתבו שלא חלה ההכנה אלא על הצריך וכן הם אומרים בכל מוקצה שאפילו הכינו כלו בפירוש אין הכנה חלה אלא על הצריך ואני מודה בסברא זו ביוני שובך שאין אדם נמלך להחריב שובכו אבל בשאר מוקצין יראה לי שההכנה חלה על כל מה שהוא מכין ואף למה שלא נצטרך לו שהרי אם יבאו אורחים יהא הכל צריך לו:

3 כבר ידעת שהמת מטמא באהל כל הכלים שבבית וכל שיש בבית פתחים והם פתוחים אף הכלים שתחת המשקוף בכלל האהל שהרי אף כלים שבבית הסמוך לו אם היה פותח טפח בין זו לזו בכלל האהל אבל אם הם סגורים אין הכלים שתחת המשקוף שחוץ לפתח בכלל האהל מן הדין אלא שחכמים גזרו טומאה מעכשו באותו פתח שסוף הטומאה לצאת משם ומתוך שאין אנו יודעים באיזה פתח תצא הטומאה מטמאין את כלן מעתה המת בתוך הבית והבית סתום מכל צדדיו הרי אותו בית כקבר וכל הנוגע בו מאחוריו ובגגו טמא נפתח בו פתח אחד אינו טמא אלא כנגד הפתח היו שם פתחים הרבה וכלן נעולים או כלן פתוחים כלן טמאים והיושב בצד כל פתח ופתח מהם או תחת האסקופא או תחת התקרה היוצאת על הפתח נטמא אע"פ שאינו תחת אהל המת מפני שגזרו מעכשיו טומאה באותו פתח שסוף טומאה לצאת משם ומתוך שלא ידענו באיזה פתח היא יוצאה מטמאין את כלן מספק היו כלן נעולים ונפתח אחד מהם או שגמר בלבו להוציאו באחת מהן או בחלון שיש בו ארבעה על ארבעה אפילו היתה פתיחה זו או מחשבה זו אחר שמת המת אע"פ שכל שהוא מן התורה אין ברירה הציל על שאר הפתחים ואין טמא אלא מה שהוא כנגד אותו הפתח דאע"פ שנטמאו מתחלה פקעה טומאתן וכל שכן אם היה אותו הפתח פתוח משעת מיתת המת ואילך:

4 המשנה הששית זימן שחורים ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורין שלשה ומצא שנים מותרין בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין ואם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין אמר הר"ם פי' רוצה בזה המאמר כשזימן שחורי' ולבנים ומצא שחורים במקום לבנים ולבנים במקום שחורים אסורי' ביום טוב כי נאמ' אותם שזימן פרחו והלכו להם ואלו שמצא אחרים הם שבאו ממקום אחר וזו היא התועלת שהשמיענו וכמו כן כשהניח שנים ומצא שלשה נאסרו ממה נפשך אם נוסף עליהם שלישי הרי נתערב המוקצה במוכן ואם הם אחרים הרי כלן אסורין ואמרו ואם אין שם אלא הם הרי אלו מותרין בתנאי שלא יוכלו לעוף ואם יש שובך שני בקרוב מזה השובך אבל אינו עומד בשורתו אלא שיהיה בקרן זוית למדנו מכאן שלא נאמ' מן השובך השני נדדו לזה השובך לפי שהם כשמדדין משובכן והולכי' אינם מדדין והולכין אלא בשוה לשובכם ואינן נוטים ממנו:

5 אמר המאירי זימן שחורים וכו' כונת המשנה לבאר במי שהזמין את גוזליו מבערב הכנה הראויה להם כמו שהתבאר ענינה במשנה שלפניה ונפל ספק בהזמנתו כיצד הוא דינו ואמר על זה שאם זימן שחורים ומצא לבנים במקום שחורים או לבנים ומצא שחורים אסורים שהרי אלו שמצא לא הוזמנו וזו לא הוצרכה אלא שפירשו בגמרא שאפילו זימן שחורים ולבנים ומצא לבנים במקום שחורים או שחורים במקום לבנים שהיה לנו לומר אלו הן שהוזמנו אלא שנתהפכו להם אסורים שאנו אומרים אותם שהוזמנו הלכו להם ואלו ממקום אחר באו ואפילו לא היו באותו שובך יונים שחורים אלא אלו הרי אנו חוששין שמשאר מקומות באו שכל דבר שאתה מסופק מהיכן בא ואם תדינהו שבא ממקום קרוב אע"פ שהוא מיעוט יהא בו היתר או איסור ואם תדון בו שממקום רחוק בא מפני שיש ברחוק מקום רוב אותם הדברים יהא בו הפך מה שדנת בו בקורבת מקום יש לך לדונו אחר הרוב ולא אחר הקרוב והילכך יש לנו לומר שמשאר מקומות שהן הרוב באו ולא מן הקרוב והוא שאמרו רוב וקרוב הלך אחר הרוב אחר שהרוב מצוי כגון זאת שיונים שבשובכין מצויין לבא משובך לשובך ואף כשתפקפק בזו של רוב וקרוב אע"פ שהלכה היא בזו יש בה קרוב גם כן וכמו שאמרו בגמרא בדף כלומר שיש דף אחד לפני חורים שבשובך שיוני שאר שובכין באים לשם לשוט ואין נכנסים לקנים שבשובך שיוני הקנים אין מניחין אותם אבל כשיוצאין יונים אלו שבקנים לשוט אלו שבדף נכנסים ונמצא רוב וקרוב לאיסור ואע"פ שהקן עצמו קרוב יותר מן הדף כל ששניהם קרוב אין מדקדקין בכך ודוקא שובכים שבתוך חמשים אמה שהרי באפרוחים המדדים אנו עסוקין ולא במפרחים כל צרכן כמו שביארנו והמדדה אינו מדדה יותר מחמשים אמה:

6 שנים ומצא שלשה אסורין שהרי על כרחך אחד מהם מוקצה ואותם שהזמין אינו מכיר והילכך אסורים ממה נפשך אם כלם הלכו ואלו ממקום אחר באו הרי כלן אסורי' ואם תמצא לומר שזה נוסף עליהם הרי מ"מ נתערב ביניהם אחד שלא הוכן ואינו מכירו ובטול ברוב אין כאן שהרי בריה הוא ובעל חיים ודבר שיש לו מתירין שלשה ומצא שנים מותרין אע"פ שאינו מכיר את המוכנים הואיל ובמקומם מצאם אלו הן שהוכנו והשלישי הלך לו ואפילו היו מקושרים שהגוזלות מנתחי אהדדי ומתפרקי:

7 זימן בתוך הקן ר"ל בתוך חור אחד שבשובך ולמחר לא מצא כלום בתוך אותו הקן אבל מצאו לפני הקן בדף אחד קטן שאדם מניח לפני כל קן וקן שהיונים יוצאין לשם לשאוף הרוח כל אחד לפני קנו חוץ מאותו דף שבשובך האמור למעלה וחוזרין לקיניהן ואמ' שאע"פ שמצאו במקום הרגיל לצאת לשם הואיל ולא במקומו מצאו שמא זה המוכן הלך לו וזה ממקום אחר שבשובך בא ואפילו לא היה בשובך יון שחור אלא זה שמא מתחום חמשים בא שהרי רוב וקרוב הלך אחר הרוב:

8 ואם אין שם קן אלא הם הרי אלו מותרין פי' בגמ' כל אלו שאסרנו מחמת ספק הנולד בהם אם אין בשובך עצמו קנים אחרים שלא הוזמנו שנחוש בהם ואין סביבותיו בתוך חמשים אמה שובכים אחרים שנחוש למדדים שבהם ויונים אלו אינם מפרחים שנחוש לרחוק מקום ואפילו היה שובך בתוך חמשים אמה אם הוא בקרן זוית שאם ידדה עד שובך זה יתעלם שובכו ממנו ולעולם אין זה המדדה מדדה ביותר מכדי ראיית קנו בכל אלו מותרין:

9 זהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן: