חדושי הלכות על חולין פ״ז

1 תד"ה משתי וברוכי כו' צריך לברך ברכת המזון וליטול כו' עכ"ל זה אינו כשיטת התוס' דלעיל דלא בעי בהיסח הדעת ברכת המזון אלא ברכה ראשונה אבל דברי הר"ר י"ט הם כשיטת רש"י בפ' ע"פ שפי' בהך עובדא דאיתסר לכו למשתי עד לאחר ברכת המזון ע"ש וק"ל:

2 בד"ה רואין אותו כאילו כו' מפרש טעמא דרבנן ודר' יהודה מדכתיב ולקח כו' עכ"ל כצ"ל וכ"ה הקושיא לרבנן בתוס' בפ' התערובות וק"ל:

3 בא"ד אבל דם בתוך מים ראשון כו' מדרישא במיא דאיסורא כו' וכי היכי דהך סיפא באיסור כו' ה"ה רישא דיין ביין כו' עכ"ל צ"ע מאי קושיא לדמות רישא דיין ביין לסיפא דסיפא מים ביין דאיירי באיסורא לגו היתרא אדרבה נדמהו לסיפא דיין במים דאיירי בהיתרא לגו איסורא דבמיא דאיסורא מיירי הנך בבי לפי סברת המקשה ואפשר דמשמע למקשה דהנך תרי בבי דרישא דכל שהוא דומיא דתרי בבי דסיפא וכמו דתרי בבי דסיפא איירי חדא באיסורא לגו היתרא וחדא בהיתרא לגו איסורא דומיא דהכי תרי בבי דרישא יין ביין ומים במים איירו בכה"ג חדא באיסורא לגו היתרא וחדא בהיתרא לגו איסורא ודו"ק:

4 בא"ד ובנותן טעם דקאמר דמשמע דכי ליכא בנ"ט דשרי היינו כו' עכ"ל לא ידענא למה לא נאמר דראשון ראשון אינו בטל וכשנתרבה ההיתר דליכא באיסור בנ"ט אף אם לא נפל בבת א' דשרי וכ"כ כל הפוסקים דלהיתר נמי אמרי' דם היתר חוזר וניעור ולא קאמר רב דימי דבהיתרא לגו איסורא אוסר בכל שהוא אלא אמתני' במין במינו דאיסורו בכל שהוא אבל הכא במין באינו מינו כיון דאין איסורו בכל שהוא למה יאסור בכל שהוא ואם נחמיר בהיתר לומר דראשון ראשון בטל א"כ לא הוצרכו למימר התוס' לעיל בקדשים דראשון ראשון בטל משום דכיון שנדחה כו' דהא דם קדשים היתר הוא ואית לן למימר ביה ראשון ראשון בטל ושוב ראיתי בתוס' פ' כל הבשר דלדעת מי שאומר חתיכה עצמה נ"נ הוצרכו לפרש כן ע"ש:

5 בד"ה כל משקה המת כו' אע"פ שלא היה ברוק שבפיה רביעית נטמא מידים כו' עכ"ל וצ"ל לסברתם דרוק אע"פ שיש לו תורת מעין לגבי זב מ"מ תורת משקה אין עליו ולא דמי למים דתורת משקין גמורים עליהם ונטמא אחורי הכוס מחמת הידים דפ' אלו דברים מיהו לפי מה שפרש"י שם בההיא דנימא נפסקה וקשרתיה בפה שהייתי אז נדה ע"ש אין מקום לקושית התוס' אבל התוס' דחו שם פירושו ע"ש:

6 בא"ד וי"ל דהכא מיירי כשיצאו ממנו דרך שפופרת כו' עכ"ל וליכא לאקשויי לפי זה מאי קא קשיא ליה מההיא דמשקה ט"י כו' מאי לאו כו' וחמורין מת דאימא דאיירי בשלא יצאו דרך שפופרת ונגעו במת די"ל דא"כ משקין היוצאין מהן נמי משום לתא דנגיעה נגעו בה ומאי קאמר משקין היוצאין כמשקה שנוגע בהן כיון דאידי ואידי משום נגיעה הוא ודו"ק: