חדושי הלכות על חולין קל״ה

1 בפרש"י בד"ה אי הכי דבחוץ כו' אפי' קדשי מזבח נמי ובדיעבר וגזז עכ"ל כתב מהרש"ל ז"ל ט"ס והכי הוא ובדלא עבר וגזז דאם לא כן כו' עכ"ל והאריך עוד שם והגהתו אינה מבוררת לן והנראה לקיים כל הפירושים שלפנינו דבקדשי מזבח בחוץ מגיזותיה אסור בגיזה ועבודה מיהת מדרבנן משום גזירה דכולה קדושה אבל בקדשי בדק הבית בחוץ מגיזותיה ליכא למיגזר כיון דכולה קדושה נמי אינה אסורה בגיזה אלא מדרבנן והשתא פריך שפיר דאימא דצאנך אתא למעט קדשי מזבח בחוץ מגיזותיה דאיסורא אינה אלא מדרבנן דבכה"ג מוקמינן ליה לעיל בקדשי בדק הבית ובעבר וגזז כיון דאין איסורו אלא מדרבנן ומשני כחשי ואסור לגוזזה מדאורייתא ואם כן לא אצטריך צאנך ותו לא מידי ודו"ק:

2 תוס' בד"ה והא בעי העמדה כו' ואם תאמר ולימא כו' ואחר כך עבר וגזז ופדה ויש לומר כו' עכ"ל וליכא לאקשויי דאכתי לימא כשהעמיד והעריך ופדה ואח"כ גזז דיש לומר כיון דהגיזה מחובר עדיין בבהמה לא מהני בה פדייה לבדה דהוה ליה כאילו פדה אבר מבהמה שכולה קדושה דלא מהני וליכא למימר נמי כשפדה כולה דאם כן הויא כחולין לכל דבריה ודו"ק:

3 בד"ה במקדיש גיזה כו' אבל רבא לית ליה דרשא כו' מדבעי בסמוך ואלא כו' עכ"ל אפשר דהכי משמע לתלמודא דרבא לית ליה דרשא דרבי מני מדפליג עליה דרבי מני לאוקמא מתני' באוקמתא אחרינא ולא ניחא ליה באוקמתא דרבי מני ודו"ק:

4 בפרש"י בד"ה ואיבעית אימא כו' וחלקו של עובד כוכבים פטור כו' דדגן כמאן דפליג דמי כו' עכ"ל לרשב"ג דסבר יש ברירה כל זה ניחא אבל לרבי דסבר אין ברירה צ"ע למה חלקו של עובד כוכבים פטור לגמרי אם חזר ומכרו לישראל דהא חלקו של ישראל מעורב בו ואם כן צריך לעשר מיהת לפי חציו דמהאי טעמא אפילו לקולא נימא בחלק של ישראל דלא יעשר אלא לפי חציו משום דחלקו של עובד כוכבים מעורב בו ולמה נאמר נמי כמאן דפליג דמי כיון דיש בילה ובכל חטה וחטה יש לישראל ולעובד כוכבים חלק דאין ברירה כפי' רש"י לקמן ודו"ק:

5 בד"ה טבל וחולין כו' שחלקו לא אמרינן כו' הישן שבו וכי היכי כו' עכ"ל כצ"ל:

6 תוס' בד"ה ואיבעית כו' שאין סברא לחלק וצ"ל דלאו כו' אתא ולא דיגון עובד כוכבים צ"ל כו' עכ"ל כצ"ל: