חדושי הלכות על חולין ק״ט

מהדורה: מהדורת וילנא

« חדושי הלכות על חולין ק״ח ×¢×´× חדושי הלכות על חולין ק״י ×¢×´× »

1 חולין פתח ↗

אֵימָא: לֹא נִיעֵר יָפֶה יָפֶה, וְלֹא כִּסָּה יָפֶה יָפֶה. אָמַר מָר, וְדִבְרֵי חֲכָמִים כְּשֶׁנִּיעֵר וְכִסָּה. מַאי ״נִיעֵר״ וּמַאי ״כִּסָּה״? אִילֵּימָא נִיעֵר בַּסּוֹף וְלֹא נִיעֵר בַּתְּחִלָּה, וְכִסָּה בַּסּוֹף וְלֹא כִּסָּה בַּתְּחִלָּה – הָאָמְרַתְּ נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּהָא! אֶלָּא נִיעֵר מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, וְכִסָּה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף.

2 חולין פתח ↗

הַאי מַאי? אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא דְּרַבָּנַן בְּמִין בְּמִינוֹ הָכָא כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לְהוּ, וּבְאֶפְשָׁר לְסוֹחֳטוֹ פְּלִיגִי – הַיְינוּ דְּקָאָמַר רַבִּי: נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה בְּהָא, וְדִבְרֵי חֲכָמִים בְּהָא. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ: אֶפְשָׁר לְסוֹחֳטוֹ דִּבְרֵי הַכֹּל אָסוּר, וְהָכָא בְּמִין בְּמִינוֹ קָמִיפַּלְגִי – הַאי נִרְאִין דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְאֵין נִרְאִין מִבְּעֵי לֵיהּ, וְתוּ לָא מִידִּי.

3 חולין פתח ↗

4 חולין פתח ↗

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: הַכְּחָל – קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת חֶלְבּוֹ, לֹא קְרָעוֹ – אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הַלֵּב – קוֹרְעוֹ וּמוֹצִיא אֶת דָּמוֹ, לֹא קְרָעוֹ – קוֹרְעוֹ לְאַחַר בִּשּׁוּלוֹ וּמוּתָּר. לֵב הוּא דְּבָעֵי קְרִיעָה, אֲבָל כְּחָל לָא בָּעֵי קְרִיעָה.

5 תוספות על חולין פתח ↗

נדה דם טוהר - בסלוק של פרשת פרה יסד ר' אליעזר הקליר מן הדם טחול הדם מטומאת נדה אשה טהרת בתולי אשה ומאשת איש יפת תואר לאיש וכנגד כותית לא פירש והכל עשה ע"פ הירושלמי:

6 חולין פתח ↗

אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן לְטַבָּחֵי: זַוִּיקוּ לַהּ כַּחְלֵי. וְהָאֲנַן תְּנַן: קוֹרְעוֹ! הָהוּא לִקְדֵרָה.

7 חולין פתח ↗

אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן לְטַבָּחֵי: זַוִּיקוּ לַהּ כַּחְלֵי. וְהָאֲנַן תְּנַן: קוֹרְעוֹ! הָהוּא לִקְדֵרָה.

1 גמ' ולא כיסה יפה יפה אמר מר ודברי חכמים כו' כצ"ל:

2 בפרש"י בד"ה אלא אי אמרת אפשר כו' ורבי מדתלי טעמא דהיתירא בשניער מכלל דשרי אף בקמייתא כו' עכ"ל פירוש דע"כ רבי לית ליה גזירה דשמא לא ניער יפה דאם כן שאר חתיכות נמי ליתסרו דהא רבי במין במינו לא בטיל כרבי יהודה ס"ל כיון דאסר שאר חתיכות בלא ניער בתחלה אלא בסוף וק"ל:

3 בד"ה ותו לא מידי אין כו' קמייתא אסורה דהא בלע ולא פלט ואין כאן מחלוקת אלא באחרונות כו' עכ"ל יש לדקדק כאן דבלא ניער כלל בלע ולא פלט היאך נאסור את האחרונות ונראה כספרים דמתנייא איפכא הכי איתא הסוגיא אמר רבי נראין דברי ר' יהודה בשניער וכיסה ודברי חכמים בשלא ניער וכיסה מאי ניער וכיסה אילימא ניער וכיסה מתחלה ועד סוף מבלע בלע מפלט פלט ואלא לא ניער בתחילה כו' מכלל דסבר רבי יהודה כי לא ניער מתחילה ועד סוף אסור אמאי הא בלע ולא פלט אימא לא ניער יפה ולא כיסה יפה אמר מר ודברי חכמים כשלא ניער וכיסה מאי לא ניער וכיסה אילימא לא ניער מתחילה אלא בסוף ולא כיסה בתחילה אלא בסוף האמרת נראין דברי רבי יהודה בהא אלא לא ניער מתחילה ועד סוף ולא כיסה מתחילה ועד סוף מכלל דרבנן סברי ניער בסוף ולא ניער בתחילה כו' והשתא לפי זה בניער וכיסה מתחילה ועד סוף לא פליגי אלא בלא ניער כלל נמי פליג ר' יהודה להחמיר ולאסור משום דשמא בסוף לא נזהר יפה וניער וכיסה אלא דא"כ לרבנן קמייתא ליכא למשרי בלא ניער כלל ועד שתתן אחתיכה קאי ולא איירי באפשר לסוחטו מידי ודו"ק:

4 בד"ה הא כחל לא בעי קריעה לאחר הבישול כו' עכ"ל כצ"ל:

5 תוס' בד"ה נדה דם טוהר כו' מן הדם טחול כו' עכ"ל עוד איתא בההוא סילוק מהחלב שומן הלב ע"ש:

6 בד"ה ההוא לקדירה כו' ואינו ר"ל דסבר לגמרי כלישנא בתרא דהא מיקל טפי כו' עכ"ל ולולי דבריהם היה נראה לי לומר דלגמרי קאמר סבר כלישנא בתרא דהא דמוקי בלישנא בתרא מתניתין אינו עובר עליו ואסור היינו לקדירה כדמוקי לה רב נחמן אבל לצלי לא הוזכר כלל קריעה במתניתין ומותר לכתחלה בלא קריעה כרב נחמן ובהא פליג אלישנא קמא דמוקי מתניתין אינו עובר ומותר דע"כ היינו לצלי בעי קריעה לכתחלה ודקאמר לעיל תניא כלישנא קמא היינו למאי דס"ד שבשלה דיעבד משמע ולישנא בתרא ע"כ לא סבירא ליה בצלי לכתחלה בעי קריעה ובדיעבד שרי ואינו עובר עליו ואסור מיירי לקדירה דא"כ היינו כלישנא קמא אבל השתא דברייתא שבשלו נמי לכתחלה משמע איכא לפרושי נמי לישנא בתרא הכי וכרב נחמן דלצלי לכתחלה שרי ומתניתין אינו עובר ואסור לקדירה ודו"ק:

7 בא"ד דלקדירה משמע עם בשר כו' כדמפרש בגמרא דמוקי לה ר"א לקדירה כו' עכ"ל מדבריהם אלו נראה דהוו גרסי בגמרא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל אלא לקדירה וכן נראה מדברי הרא"ש וכ"כ הר"ן בהדיא ע"ש:

« חדושי הלכות על חולין ק״ח ×¢×´× חדושי הלכות על חולין ק״י ×¢×´× »