חדושי הלכות על חולין קכ״ב

1 תד"ה אי אמרת בשלמא כו' ועוד דר"י נמי דבכנסו איירי כו' עכ"ל צ"ע היאך מתוקמא דרבי ישמעאל בכנסו דא"כ תיטמא נמי במגע דלא הוי נוגע וחוזר ונוגע אלא נוגע בבת א' בכנסו ודו"ק:

2 בד"ה רב הונא כו' לא מצי למפרך דאמר כמאן אי אמרת לר"י דבטל כו' עכ"ל יש לדקדק ומאי דוחקא דודאי לעיל איכא למימר לר' ישמעאל לא בטיל אלא הכא פריך לשנויא דמשני לר"י דפלטתו סכין בטל ונראה שסמכו עצמם אדלקמן אמתני' דפליגי ר"י ור"ע דקאמר רבי יוחנן עלה ל"ש אלא פלטתו חיה אבל פלטתו סכין בטיל ולעיל לר"י נמי מוקמי' פלוגתא דר' יהודה ורבנן בפלטתו סכין דלר"י לא בטיל ואם כן ר' יהודה כמאן מיהו קשה קצת ומאי קושיא דהא איכא למימר הכא שפיר לר' יוחנן הא בטל לר' ישמעאל היינו בלא כינוס ודלא בטל לר' יהודה היינו בכינוס וכ"כ התוס' לקמן בפירקין ע"ש:

3 בד"ה ואם איתא כו' תימה אכתי כו' ויש לומר דלא מסתברא דבעי לאיפלוגי כולי האי כו' עכ"ל ויש להקשות להאי תירוצא דאכתי איכא למבעי או דלמא ה"ק עולא בבן שנתו תליא מלתא בין יונק ובין אינו יונק ואמר ליה רבי יוחנן דבהנקה נמי תליא מלתא דבהנקה לחוד אף לאחר שנתו נמי סגי ואפשר לומר דאם כן הל"ל לר"י אף כל זמן שיונק כיון דלעולא לא סגיא אלא בבן שנתו לחוד ורבי יוחנן הוסיף על דבריו למימר דאף ביונק לחוד סגיא וליכא למבעי נמי דאכתי אימא דודאי עולא והוא שיונק קאמר אבל רבי יוחנן אימא דבהנקה דוקא לחוד תליא מלתא או דלמא דנקט הנקה וה"ה דבבן שנתו לחוד סגיא דאיכא למימר דלא שמעינן מר"י דפליג אעולא אלא בהא דקאמר במלתיה דבהנקה לחוד סגי אבל דסגי בבן שנתו לחוד כיון דלא שמעינן ליה ממלתיה דר"י לית לן למימר דפליג עליה נמי בהא מיהו רש"י לא פי' כן ודו"ק:

4 בא"ד דכולה שמעתין סברא דיותר קשה כו' אם כן כ"ש לאחר שנתו כו' עכ"ל והא דקאמר תלמודא או דלמא עולא בן שנתו קאמר בין יונק כו' וה"ק וכ"ש יונק בין בן שנתו בין אינו בן שנתו אבל רש"י לא פי' כן ולהאי תירוצא ודאי ניחא דלית לן למבעי אכתי דאימא לרבי יוחנן בבן שנתו לחוד נמי סגי דא"כ אמאי נקט במלתיה כל זמן שיונק ה"ל למנקט רבותא טפי דאפילו בבן שנתו לחוד סגיא ודו"ק:

5 בד"ה למינהו הפסיק כו' דפסוק א' הוא לפי' הקונטרס כו' עכ"ל ר"ל דפסוק אחד הוא דמההוא קרא גופיה דיליף לאסור צירן ורוטבן יליף מיניה נמי דעורותיהן כבשרן דהי מנייהו מפקת וכפרש"י וק"ל: