חדושי הלכות על חולין ז׳

1 בא"ד ול"ג נמי מעשר כו' אלא תרומה כו' עכ"ל וההיא איסורייתא דחרדלא דפ"ק דביצה נמי בתרומה קמיירי כדקאמר התם א"כ מצינו תרומה שזכאי בהרמתה כו' והתוספות לעיל דנקטו מעשר בדבריהם שגירת לישנא הוא דאכתי לא אסקי אדעתייהו דאיכא לפלוגי בין תרומה למעשר וק"ל:

2 גמ' א"ל אם אי אתה חולק גוזרני עליך שלא יעברו כו' יראה שהיתה התשובה בזה שהספק שלי התלוי בבחירה שלי טוב מודאי שלך שאתה עושה שיוכל ליבטל שהנה גוזרני שלא יעברו בך מים לעולם שאז ודאי אי אתה עושה ואני ספק עושה וכמאמר החכם שההכרח לא ישובח ולא יגונה ובין ודאי עושה ובין ודאי אי אתה עושה מוכרחים בגזירה וספק שלי התלוי בב? כדאמרי' הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים טוב מהם וק"ל:

3 שם ומי מחייבא והא תנן כו' דליכא למימר שאותן שעורין שהיו דמאי והיא היתה יודעת שלא עשרינהו דהא ודאי אין דעת בבהמה ולא שייך בבהמה גופה איסור אכילה דאינה מצווה כלל אלא שהקב"ה אינו מביא תקלה על ידה לבעלה שיתן לה מה שבעלה אסור לתת לה ומן השמים מנעו הבהמה לאכול שלא יהיה באכילתה תקלה לבעלה וכיון דהנך שעורין דמאי הוה ובעלה לא ידע שהן בודאי אינן מעושרין ומותר לתת אותן לבהמה אין זה תקלה לבעלה אף אם לא היו מעושרין באמת ובהכי יתיישב ג"כ מה שמקשין למה לא נתן החמור עיניו בצד זה ואכל בצד אחר וק"ל:

4 בפרש"י בד"ה חבטינהו בנפה כו' דא"כ אמאי לא אכלה מעיקרא כו' עכ"ל וליכא למימר דמעיקרא לאו משום מעשר לא אכלה אלא משום שלא היו טובים לאכילה כך עם הפסולת ואחר שחבטינהו לא אכלה משום חיוב מעשר שנתחייב אז דא"כ מה אשמעי' תלמודא בהא דלא אכלה עד דחבטינהו מעיקרא ודו"ק:

5 גמ' ישראל קדושים הם כו' עיין בפרש"י ותוספות ול"נ לפרש דה"ק אין אני מודר הנאה אבל ישראל קדושים הם והנהנה מהם כאילו נהנה מדבר קדוש וכאילו מעל דיש רוצה ואין לו ואסור ליהנות ממנו כדאמרינן אסור ליהנות מסעודה שאינה מסתפקת לבעלה ויש שיש לו ואין רוצה ואסור ליהנות ג"כ ממנו דכתיב אל תלחם גו' ובמסכתא סוטה אמרי' הנהנה מצרי עין עובר בלאו שנאמר אל תלחם גו' וק"ל:

6 שם בכה רבי ואמר אם בחייהן כך כו' עיין בפרש"י שהוא דחוק לפי עניינו ונראה לפרש דאהא דגבה טורא בינייהו קאמר בכה רבי אם בחייהן כך שניתן לצדיק זה מחיצה המבדלת בפני עצמו שגבה טורא ביני ובינו במיתתו אעכ"ו שהרי הצדיקים בדבר זה במותן יותר מבחייהן שהרי באלישע לא מצינו לו מחיצה בפני עצמו בחייו ושם במותו לא היה יכול הרשע להתעכב במחיצתו כמו שפירשו התוספות וק"ל: