עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ז

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים תרמ״ז
1 דיני ערבה. ובו ב סעיפים: ערבי נחל האמור בתורה הוא מין ידוע הנקרא כן עלה שלו משוך כנחל ופיו חלק וקנה שלו אדום ואפי' בעודו ירוק כשר ב"י ורוב מין זה גדל על הנחלים לכך נקראו ערבי נחל ואפילו היה גדל במדבר או בהרים כשר ויש מין אחד דומה לערבה אלא שעלה שלו עגול ופיו דומה למסר פי' מגירה סיג"ה בלע"ז וקנה שלו אינו אדום וזהו הנקרא צפצפה והיא פסולה ויש מין ערבה שאין פי העלה שלה חלק ואינו כמסר אלא יש בו תלמים קטנים עד מאוד כמו פי מגל קטן וזה כשר:
2 ערבה שיבשה או שנשרו רוב עליה או שנקטם ראשה פסולה אבל כמושה או שנשרו מקצת עליה כשרה והרמב"ם מכשיר בנקטם ראשה:
פירוש עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תרמ״ז
1 עליה ע"כ נראה דיש ליזהר שלא למעט העלין מערבות אע"פ שיש לחלק בין נשרו מעצמן או שתלשן אדם אבל לא מסתבר לחלק בכך והיינו בכדי שעורן היינו שני טפחים ומחצה ולעיל סי' תרמ"ה נראה מל' הטור בשם רש"י דאפי' נתלשו רוב עלי הלולב פסול ולא נקיט ל' נשרו ממילא ה"ה בערבה לכן יש ליזהר מלתלוש רוב עלי הערבה שבלולב אכן בערבה שביום הושענא רבה עי"ל סי' תרס"ד ס"ז: