עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תרכ״א

מהדורה: ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג

מקור שולחן ערוך, אורח חיים תרכ״א
1 סדר קריאת התורה ומילה ביו"כ. ובו ו סעיפים: מוציאין שני ספרים בראשונה קורים ששה בפרשת אחרי מות עד ויעש כאשר צוה ה' ואם חל בשב' קוראים שבעה ומפטיר קורא בשניה בפנחס ובעשור לחודש ומפטיר בישעיה ואמר סלו סלו פנו עד כי פי ה' דבר:
2 מילה ביום הכפורים מלין בין יוצר למוסף אחר קריאת התורה ולאחר המילה אומרים אשרי והמנהג למול אחר אשרי מנהגים ואם הוא במקום שצריך לצאת מבית הכנסת אין מלין עד אחר חזרת ס"ת וחוזרים ואומרים קדיש:
3 מברכין על המילה בלא כוס וי"א דמברכים בכוס ונותנין לתינוק הנימול וכן נוהגין:
4 במוסף אומר שליח צבור סדר עבודה: הגה ונוהגין ליפול על פניהם כשאומרים והכהנים והעם וגם בעלינו לשבח אבל ש"צ אסור לעקור ממקומו בשעת התפלה כדי לפול על פניו ויש למחות ביד העושים כן:
5 סדר הוידוי חטאתי עויתי פשעתי:
6 נהגו לידור צדקה ביום הכפורים בעד המתים ומזכירין נשמותיהם דהמתים ג"כ יש להם כפרה ביה"כ מרדכי:
פירוש עטרת זקנים על שולחן ערוך אורח חיים תרכ״א
1 ומפטיר כו'. ואין צריך לומר בעל התורה מלך מוחל וסולח כי מה ענין מחילה וסליחה אצל ס"ת אלא אומר ודברך אמת וקיים לעד כל בו ויש חולקים ב"י בשם רוקח ואם שני חזנים מתפללים אחד שחרית ואחד מוסף אותו ש"ץ שמתפלל שחרית קורא ג"כ בתורה והשני מתחיל קדיש קודם מוסף כל בו:
2 ונוהגין ליפול ונוהגין ליתן עשב בבה"כ בי"כ כדי להפסיק בינו ובין הרצפה משום דאסור לשטוח אפים על הרצפה או יחוץ בטליתו. ואומרים היום תאמצנו כמו בר"ה ואין אומרים אין כאלהינו בי"כ:
3 בעד המתים. ולכך נקרא יום כפורים בלשון רבים ר"ל לחיים ולמתים מהרי"ו ויש מי שכ' מה שאנו נוהגים לזכור המתים בי"כ משום דזכירות המתים משבר ומכניע יצ"הר. כל בו: